זמני הדלקת נרות שבת ויום טוב, ופרשנות לפרשת השבוע

לקראת כניסת השבת, חג השמיני עצרת ושמחת תורה, פורסמו זמני הדלקת נרות וצאתם ברחבי הארץ ובעולם. בירושלים, השבת תיכנס ב-17:43 ותצא ב-18:58. בתל אביב ובמרכז הארץ, ההדלקה תהיה ב-18:03 והיציאה ב-19:00. זמנים אלו משתנים מעט בערים נוספות בישראל וכן בערים מרכזיות בתפוצות, כגון מוסקבה, קייב, ברלין, פריז, ניו יורק ומלבורן.

פרשת השבוע האחרונה, "וזאת הברכה", תיקרא השנה ביום שמחת תורה, ה-3 באוקטובר, ולא בשבת חול המועד סוכות. הפרשה מתארת את מותו של משה רבנו, עלייתו להר נבו וציווי ה' לראות את הארץ אך לא להיכנס אליה. "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל-הָאָרֶץ".

הפרשנות מתמקדת בהבדל בין קינת בני ישראל על משה לקינת "בית ישראל" על אהרון הכהן. בעוד על משה נאמר "וַיִּבְכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם", על אהרון נאמר "וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים יוֹם". ההבדל נובע מכך שאהרון, ש"אהב שלום ורדף שלום", פעל לגישור בין אנשים, ובפרט בין זוגות, תוך שימוש ב"שינוי מציאות" כדי להציל משפחות. משה, לעומת זאת, דבק באמת מוחלטת. הפסיקה מדגישה את החשיבות של אהבת שלום וחתירה אליו, במיוחד בימים אלו של מערכת בחירות בישראל, הן ביחסים פנימיים והן ביחסים עם השכנים.

המאמר מפרט גם את מצוות הדלקת נרות שבת, המוטלת על נשים, כ"מצווה גדולה" המביאה שלום לבית, זכייה לילדים המאירים את העולם, וכן אריכות ימים למשפחה. מוסבר כי יש להדליק לפחות שתי נרות, בחדר בו עורכים את הסעודה, כ-20 דקות לפני השקיעה (40 דקות בירושלים), והן צריכות לבעור לפחות שעה וחצי. כמו כן, מובא נוסח הברכה המסורתי להדלקת נרות שבת.