מעשה בחמישה גברים ושתי קבוצות שהודרו מהשולחן

המאמר, שנכתב על ידי פרופסור רוחמה וייס, מציג ביקורת נוקבת על האפליה וההדרה של נשים וערבים מהמרחב הציבורי והפוליטי בישראל, תוך השוואה למעמדן של נשים וערבים למעמד דמות הלילית מהמיתולוגיה.

וייס מתארת כיצד גברים נוטים לתפוס מרחב פיזי ופוליטי, בעוד נשים נדחקות לשוליים, ומציינת כי גם בתמונות פוליטיות של ראשי גוש השינוי וגם של הקואליציה, נשים וערבים נעדרים. היא מדגישה כי שתי קבוצות אלו מודרות באופן מוצהר, כאשר מפלגות מסרבות לצרף נשים, ומפלגות בשני הגושים מצהירות שלא ישבו עם ערבים. המחברת טוענת כי הדם של ערבים ושל נשים נתפס כפחות חשוב, ורציחתם אינה מטופלת כראוי.

היא משווה את מעמדן של נשים וערבים למעמד דמות הלילית מהמיתולוגיה, אותה תיארה כאלת הפריון שהפכה לדמות מאיימת וקדומה. וייס מפרשת את ההלכה התלמודית העוסקת בלילית כביטוי לפחד הגברי מהגוף הנשי, מהדם ומההולדה, ורואה בכך ניסיון להמעיט בכוח הנשי. היא טוענת כי הפחד מה"אחר" ומה"אישה" הוא קמאי ולא רציונלי, והוא מהווה איום על הגבריות הישראלית.

בנוגע לבחירות הקרובות, וייס מביעה את כוונתה להצביע לרע"מ, למרות שהיא מגדירה את המפלגה כפטריארכלית, דתית ולהטבופובית. היא מסבירה כי היא תעשה זאת משום שמנהיגי רע"מ עשו צעדים אמיצים ושוברי גבולות, ומשום שהם מציבים מראה מול הגזענות בפוליטיקה הישראלית. בנוסף, היא מציינת כי היא תצביע לרע"מ כי הם והיא נמצאים בשוליים המושתקים והשנואים של הפוליטיקה הישראלית, ומאמינה כי חיזוקם יאלץ את הפוליטיקאים לשתף אותם במשחק הפוליטי. היא מסכמת כי מצבם של ערביי ישראל קשה ממצבן של הנשים.