חלטורת בנזין ופנסיה: כך נתניהו מנסה להסיט את השיח מ-7.10 | יהודה שרוני

ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה בחודש האחרון להסיט את השיח הציבורי מאירועי ה-7 באוקטובר ומשאלת יוקר המחיה, באמצעות מהלכים כלכליים וביטחוניים. בזירה הכלכלית, נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נזכרו ביוקר המחיה, ובפרט במחירי הדלק, והציעו סבסוד חד-פעמי למחיר הבנזין, מהלך שספג ביקורת כניסיון פופוליסטי לפני בחירות. בנוסף, הוצע להפסיק את החיסכון לפנסיית חובה בגיל 40 ולהגדיל את הנטו ב-500 שקלים, הצעה שזכתה לביקורת ממומחים כשוחד בחירות.

פרופסור אבי שמחון, המכונה "הזרוע הארוכה והנסתרת של נתניהו", מציג רעיונות כלכליים שנויים במחלוקת, הכוללים ביקורת על מערכת הביטחון, הצעות לשינוי נוסחת עדכון מחיר הבנזין, דחיפה להעברת בתי הזיקוק לנגב, וביטול מגבלות התחברות לרשת החשמל לחוות שרתים. שמחון טוען שהמערכת הבנקאית אינה יעילה ותחרותית, ודוחף להעברת בתי הזיקוק לנגב.

במקביל, נמשך גל פיצוצי עסקאות במשק. עסקת מכירת חברת כאל על ידי בנק דיסקונט ליוניון של ג'ורג' חורש והראל השקעות התפוצצה, בין היתר בשל סירובה של הממונה על התחרות, מיכל כהן, לאשר את העסקה, מחשש לניגוד עניינים ושימוש במידע פנים. כהן מנעה גם בעבר רכישת שליטה בישראכרט על ידי הראל. פיצוץ העסקאות גורם לבנקים ולחברות המעורבות הפסדים כספיים משמעותיים.

המאמר משווה את המצב בישראל למצב ביפן, המתוארת כמדינה יעילה, מסודרת ובעלת משמעת גבוהה, הן בתחבורה והן בהתנהלות הכללית. נטען כי ביפן יש תמורה מצוינת להשקעה, מחירים אטרקטיביים, וכן היעדר תופעות אנטישמיות. עם זאת, המאמר מזהיר מפני אימוץ מוחלט של המודל היפני, וממליץ להתייחס אליו כאל "בושם מצוין שמומלץ להריח אבל לא לשתות".

בנוסף, מוזכר המאבק בהון השחור, כאשר ירון גינדי מציין כי יש לחזק את רשות המיסים בכלים הנדרשים, כולל שיתוף פעולה עם המשטרה והשב״כ, כדי להתמודד עם משפחות הפשע המשתכללות.