הפלסטינים איבדו את הודו - כך הם מנסים "לכבוש" אותה מחדש
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
הודו, שהייתה בעבר תומכת של הנרטיב הפלסטיני, הפכה לברית אסטרטגית של ישראל, מה שמעורר תסכול דיפלומטי פלסטיני. הפלסטינים מנסים לערער את הברית על ידי התנגדות לציון "יום חיפה", המנציח קרב היסטורי בו השתתפו חיילים הודים תחת פיקוד בריטי, וטוענים כי ישראל מנסה לשכתב את ההיסטוריה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הודו הפכה לברית אסטרטגית של ישראל, תוך נטישת תמיכתה בעבר בנרטיב הפלסטיני.
- הפלסטינים מנסים לערער את הברית הישראלית-הודית באמצעות התנגדות לציון "יום חיפה".
- ״יום חיפה״ מציין קרב היסטורי בו כבשו פרשים הודים את העיר מידי העות'מאנים ב-1918.
- השגריר הפלסטיני טוען שישראל מנסה לשכתב את ההיסטוריה ולפוליטיזציה של התיעוד ההיסטורי.
- הודו תחת מודי מחזקת את הנרטיב הלאומי שלה דרך הנצחת מורשתה הצבאית.
בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי ביחסי החוץ של הודו, שהפכה מבעבר מגינה של הנרטיב הפלסטיני לברית אסטרטגית של ישראל. תחת הנהגתו של נרנדרה מודי, הודו נוקטת קו פרגמטי-לאומי, המזהה את ישראל כשותפה טבעית בתחומי הטכנולוגיה, תשתיות ושיתוף פעולה ביטחוני, הכולל עסקאות נשק ופיתוח משותף. שילוב תאגידים הודיים בפרויקטים לאומיים מחזק את הקשר הכלכלי, כפי שבא לידי ביטוי גם במסדרון הכלכלי IMEC. השבוע אף הודגשה האהדה ההדדית כאשר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שיבח את טייס טיסת פליי-דובאי שנדקר אך הציל את נוסעיו בדרכם לתל אביב.
מול התחממות היחסים בין ישראל להודו, הדיפלומטיה הפלסטינית מגלה תסכול. מכיוון שאינם יכולים לבלום את העסקאות הביטחוניות והכלכליות, הפלסטינים מנסים לערער את הבסיס המוסרי והנרטיבי של הברית. המאבק מתמקד ב״יום חיפה״, המצוין ב-23 בספטמבר על ידי הצבא ההודי לזכר קרב חיפה ב-1918, בו כבשו פרשים הודים את העיר מידי האימפריה העות'מאנית. אירוע זה, שבו נלחמו פרשים הודים מול כוח מבוצר של עות'מאנים, גרמנים ואוסטרו-הונגרים, נחשב למתקפת הפרשים המוצלחת האחרונה בהיסטוריה.
מאז 2010, עיריית חיפה, בשיתוף עם עמותות ישראליות, מציינת את ״יום חיפה״ לכבוד הלוחמים ההודים, וזאת בנוכחות נציגויות דיפלומטיות של שתי המדינות. בשנת 2018, כיכר מרכזית בדלהי אף נקראה על שם חיפה לזכר 44 הלוחמים שנפלו בקרב. בשנה האחרונה, השגריר הפלסטיני בניו דלהי, עבדאללה מוחמד אבו שאוויש, פתח בקמפיין הסברה נגד התיאור הישראלי של האירוע. במכתב רשמי לממשל ההודי, הביע השגריר דאגה מניסיונות ישראל לשכתב את ההיסטוריה ולפוליטיזציה של התיעוד ההיסטורי של פלשתינה. הוא טוען כי השימוש במונח ״שחרור״ וקישור הקרב להיסטוריה ישראלית-הודית משותפת מעוות את המציאות, שכן הלוחמים ההודים פעלו תחת פיקוד בריטי.
המאמר מסביר כי הודו רואה בלוחמים אלו סמל למורשת והקרבה, ללא קשר למשטר הקולוניאלי הבריטי. תחת ממשל מודי, הודו מחזקת את הנרטיב הלאומי שלה דרך הנצחת מורשתה הצבאית, כולל חנוכת אנדרטת המלחמה הלאומית ב-2019. השגריר הפלסטיני טוען כי הזיקה ההיסטורית של הודו קשורה יותר לפלסטינים, ומצטט נתונים על קברי חיילים הודים ברמלה, עזה וחיפה. הוא רואה בהבלטת קרב חיפה ניסיון ישראלי נואש לחזר אחר הודו באמצעות נרטיב מלאכותי. המאמר מסכם כי הודו נטשה את תמיכתה העיוורת בנרטיב הפלסטיני, והדיפלומטיה הפלסטינית, המשתמשת במניפולציית קורבנות, מפסידה בחזית זו מול ישראל.
מוזכרים