פרק חדש בסדרה "שני בטבילה": הצצה לארכיטקטורה, להיסטוריה ולאמנות של תל אביב-יפו

הפרק החמישי בסדרת הרשת "שני בטבילה" מוקדש לתל אביב-יפו, ובו המגישה שני גוואליה חושפת רבדים נסתרים של העיר, דרך הארכיטקטורה הייחודית של העיר הלבנה, אמנות הרחוב בשכונת פלורנטין והממצאים הארכיאולוגיים ביפו.

בסיור בעיר הלבנה, האדריכלית שרון גולן מסבירה לגוואליה כיצד הארכיטקטורה המודרניסטית, שהושפעה מהאירופאי, התאימה את עצמה לאקלים הים-תיכוני, תוך שימת דגש על פתחי אוורור, קווים נקיים והתמודדות עם אור וחום. גוואליה לומדת כיצד תכנון העיר בשנות ה-20 על ידי המתכנן הסקוטי פטריק גדס, שהתחשב בזרימת הרוח וביצירת אזורים שקטים, עדיין משפיע על מבנה הרחובות והשכונות בעיר, כולל תכנון מתחם הבימה.

בהמשך, גוואליה מבקרת בשכונת פלורנטין ופוגשת את שיי אברהמי, משחזר רהיטים הפועל בשכונה מאז 1993. אברהמי, שראה את השכונה משתנה ממרכז של מלאכה ותושבים ותיקים למקום צעיר ומתחדש, משחזר פריטים מגוונים, החל מקופסאות סיגרים ועד רהיטים גדולים. הוא מדגיש את חשיבות המגע והעבודה הידיים להבנת סיפור חייו של אדם.

הפרק מסתיים ביפו, שם המרכז הארכיאולוגי חושף את ההיסטוריה העשירה של העיר כנמל אסטרטגי לאורך אלפי שנים. ממצאים מהתקופה האשורית, דרך התקופה הרומית ועד לתקופות מאוחרות יותר, מעידים על קשרי המסחר והתרבויות שעיצבו את העיר. בין הממצאים הבולטים: שרידי שוק רומי, מערכת מים עתיקה, וילה מפוארת וכתובת בת 1900 שנה המתייחסת לאדם בשם יהודה, ששימש כאחראי על השוק (אגורונומוס). גילויים אלו מאפשרים להבין את סיפורה של העיר דרך שכבות היסטוריות וסיפורים אישיים.

הפרק כולו מדגיש כיצד הארכיטקטורה, התכנון העירוני, האמנות והארכיאולוגיה משתלבים יחד כדי לספר את סיפורה הרב-שכבתי של תל אביב-יפו, ומעודד התבוננות מחודשת על המרחב העירוני המוכר.