הקרבות, הפצועים והוויכוח על הגיוס: הרב יעקב שפירא על תפקידו של בית המדרש בזמן מלחמה

הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, דן בהשפעת המלחמה על בית המדרש ועל תפקידו של לימוד התורה בשעת חירום. הוא מדגיש כי לימוד התורה אינו יכול להיחשב עניין צדדי בזמן שהחיילים נלחמים, וכי על הלומדים בבית המדרש מוטלת אחריות רוחנית. הרב שפירא מתייחס למשפט ששמע מאב שכול, לפיו ייתכן שגם אלה שלמדו לא למדו מספיק, ומבהיר כי לימוד התורה הוא מקור חיים. המלחמה, לדבריו, הביאה להתחזקות באמונה ולבירור מחודש של תפקיד הישיבה, בדומה למלחמת יום הכיפורים, אז התעקש ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק שלא לבטל את שמחת תורה למרות המצב.

הרב שפירא מדגיש את הצורך באחריות רוחנית גם מצד מי שאינו מגויס, ומספר על מפגשים עם נערים ועם אם שכולה, שהדגישו את חשיבות התפילה והחיבור לבורא גם בקרב מי שאינם שומרי מצוות באופן מלא. הוא מציין כי המלחמה חושפת כוחות חדשים בעם ישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר. עם זאת, הוא מבהיר כי מטרת הישיבה נותרה גידול תלמידי חכמים, ולא ישיבת הסדר, וכי תלמיד חכם הוא אדם שמעצב את אישיותו וביתו דרך לימוד התורה, גם אם אינו עוסק ברבנות באופן מקצועי.

הרב שפירא משתף בשיעורים שקיבל מאביו, הרב אברהם שפירא, על חשיבות ההתייחסות האישית לכל תלמיד, גם לבעייתיים, ועל כך שהישיבה אינה בית חרושת לרבנים אלא מקום לעיצוב אישיות. הוא מדגיש את חשיבות הקשר עם גדולי תורה ממגוון חוגים, ורואה בכך הרחבת עולם התורה. בנוסף, הוא קורא לחיזוק הרבנות הצבאית ולהבנת צורכי החיילים הדתיים. הרב שפירא מתייחס גם לפיגוע הקשה בישיבה בשנת 2001, ומציין כי ההנהגה בחרה להפוך את הכאב לכוח של חיות. לקראת סיום, הוא מציג שלושה מסרים מדמותו של אביו: לרקוד עם התורה כך שהיא תרקוד איתנו, להיות מחובר לעולם תורה רחב, ולשאת באחריות רוחנית כלפי הסביבה, תוך דגש על היחס לעצמי וזיהוי הכוחות הפנימיים.