שני פרופסורים מישראל זכו בפרס וולף היוקרתי

שמונה מדענים, שניים מהם ישראלים, זכו בפרס וולף לשנת 2026, הפרס היוקרתי ביותר המוענק בישראל. טקס ההכרזה נערך בבית נשיא המדינה בירושלים במעמד הנשיא יצחק הרצוג ומ"מ יו"ר קרן וולף, פרופ' אסנת לוקסנבורג. הזוכים יקבלו את הפרסים ביוני 2027 בכנסת.

במתמטיקה, זכו פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב, על עבודתם המכוננת בתורת ההצגות, תבניות אוטומורפיות וגאומטריה אלגברית. ועדת הפרס ציינה כי עבודתם שינתה את הבנת המתמטיקאים את הקשרים בין תחומים שונים, יצרה גשרים חדשים בין אלגברה, גאומטריה ואנליזה, והניחה יסודות לתורת ההצגות הגאומטרית.

בפרס וולף לרפואה זכה פרופ' צ'ארלס צוקר מאוניברסיטת קולומביה, על שחולל מהפכה בהבנת חוש הטעם. מחקריו חשפו את התאים והקולטנים המאפשרים לזהות את חמשת הטעמים הבסיסיים והראו כיצד המידע מועבר למוח, תוך הדגשת חשיבות המסלול העצבי. עבודתו הפכה את חוש הטעם למערכת שהמנגנונים שלה מוכרים לפרטי פרטים.

בפיזיקה, זכו פרופ' עמנואל בלוך מאוניברסיטת מינכן ופרופ' ג'ון יה מהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב, על הישגים פורצי דרך בשליטה במערכות של אטומים אולטרה-קרים. בלוך הפך אטומים אולטרה-קרים לפלטפורמה לחקר מערכות קוונטיות, ויה הוביל פיתוח שעונים אטומיים אופטיים מדויקים. עבודותיהם מדגימות את המעבר מהתבוננות בעולם הקוונטי ליכולת לשלוט בו.

בכימיה, יקבלו פרופ' שנקר בלסוברמניאן ופרופ' דייוויד קלנרמן מאוניברסיטת קיימברידג', יחד עם פרופ' פסקל מאייר מצרפת, את הפרס על פיתוח שיטות לריצוף DNA בקנה מידה גדול ובעלות נמוכה. טכנולוגייתם הניעה את מהפכת הגנומיקה, איפשרה לרצף מיליוני מקטעי DNA במהירות ובעלות נמוכה, והפכה את ריצוף הגנום לכלי נגיש ורב-עוצמה.

פרס וולף, שנוסד ב-1975 על ידי איש העסקים והדיפלומט ריקרדו וולף, מוענק בתחומי המדעים והאמנויות. כרבע מהזוכים בפרס בתחומי הפיזיקה, הכימיה והרפואה זוכים לאחר מכן גם בפרס נובל.