ממסלול ההמראה אל הסטנדר דרך הלילה הדרמטי בבוץ | מסע חייו הבלתי ייאמן של ר' פנחס הלוי

ר' פנחס הלוי, דמות רב-גונית המשלבת שורשים עמוקים במסורת יהדות תימן, עבר צבאי בחיל האוויר, וקשר עמוק לעולם התורה, מספר בראיון מרתק על מסע חייו.

שורשיו של הלוי נטועים בשושלת דיינים ותיקה מתימן, שמקורה ברבי ששון הלוי. סבו, דיין מפורסם בתימן, עלה לארץ ישראל ב-1923 והיה בין הדיינים הראשונים בתל אביב, בהוראת הראי"ה קוק. הוא פעל לשמר את ייחודם של יוצאי תימן מול ניסיונות הכור היתוך, וסיפורו של הלוי ממחיש את כוחה של הנהגה שקטה מול פתיחת חנות בשבת.

אביו של הלוי היה מתלמידי ישיבת פוניבז' הראשונים ממוצא תימני, ולמד יידיש כדי להשתלב בלימודים. בהמשך, הקים את תלמוד התורה הראשון בראש העין. הלוי עצמו נזכר בדמויותיהם של גדולי ירושלים, כמו מארי חיים כסאר, מחבר "שם טוב" על הרמב"ם, ומארי יחיא אלשיך, שנודע בבקיאותו המדהימה ובפשטותו.

בצעירותו, הלוי התקבל לקורס טיס בצה"ל וחתם על שבע שנות שירות קבע. אולם, חודשים ספורים לפני גיוסו, החליט לנסוע לישיבת אופקים. שם, התחבר עמוקות לעולם התורה ולאווירה בישיבה, ובראשם דמותו של ראש הישיבה, הגר"ח קמיל. בעזרתם של הרב יוסף בן פורת וח"כ שלמה לורנץ, הצליח לבטל את חוזה הקבע שלו ולהישאר בישיבה.

הלוי מתאר את השפעתו של הגר"ח קמיל, שדגל בבנייה חיובית וקירוב לבבות, והקים את ארגון "המתמידים" באופקים לעידוד לימוד תורה בקרב ילדים. הוא נזכר גם באסון טביעת הנשים בנחל הבשור, אירוע שזעזע את הקהילה והוביל להבאת הרב שמשון דוד פינקוס לעיר.

בנוסף, הלוי קשור למפעלים רוחניים כמו מניין הסליחות המיתולוגי של בני עדת תימן בכותל המערבי, שנוסד על ידי ר' שלמה סיאני והורחב על ידי בנו, ר' אריה סיאני. הוא גם מסביר את מנהגי נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות לפי המסורת התימנית, כולל איגוד ההדסים והערבות והקפדה על קשירה באמצעות סיבי הלולב עצמו, ללא נרתיקי נצרים.

הלוי מסכם כי התורה והמסורת הן הדבר היקר ביותר, ועל האדם לדעת מאין בא ולאיזה שורשים הוא מחובר, כפי שבא לידי ביטוי באחיזת הלולב, המייצג שרשרת דורות.