הם לא שומרי מצוות, אבל הלב בוער

המאמר מתאר תופעה של כמיהה יהודית עמוקה בקרב צעירים ישראלים, המתבטאת ברגעים של קושי וגם בשמחה, וקורא לאיגודם באהבה במקום להטיף או לשפוט. הכותב מתאר חוויה אישית מהופעה של הזמר בן צור מול למעלה מחמשת אלפים איש ליד הכנרת, שם שרו יחד המונים, חלקם לא שומרי מצוות, את השירים "ה' מלך" ו"אבא תרחם". הוא משווה את החוויה ליציאת מצרים מודרנית, ומדגיש את כוחם של השירים כמחברים את הדור.

הכותב מביא דוגמה נוספת מהתפרצות זעקת "שמע ישראל" מרגעי אימה במטוס שהיה בסכנה, ולאחר מכן שירת "עוד אבינו חי" ו"מזמור לתודה" עם הצלת הנוסעים. הוא מצטט את הזמר נעם בתן שאמר כי הוא אינו שומר מצוות כרגע, אך יעשה זאת כשיחוש שזה נכון, ומסביר שזהו דור שמחפש חיבור אישי ואותנטיות, ולא פועל מתוך חיוב הלכתי בלבד או כפייה.

המאמר מדגיש את תפקידם של אנשי חינוך ורוח למצוא את כף הזכות ולהסתכל מעבר למראה החיצוני, ולראות את הנשמה הצמאה. הוא משתמש במשל ארבעת המינים בחג הסוכות, המלמד על הצורך לאגד את כל חלקי העם, גם את הערבה הפשוטה, יחד באהבה ובשמחה שלמה, כדי להבין שהדור אינו הולך לאיבוד אלא צועד יחד בדרך לגאולה.