נשיא לבנון: התוקפנות הישראלית פגעה בחקלאות בדרום

נשיא לבנון, ג'וזף اون, הדגיש ביום חמישי את הצורך לתת עדיפות מיוחדת לאזורים שנפגעו בדרום המדינה ולתמוך בחקלאים שאדמותיהם ניזוקו או שנגרמה להם מניעת גישה אליהן עקב התוקפנות, מה שמנע מהם לקצור את יבוליהם. הוא התייחס לנזקים הסביבתיים והחקלאיים שנגרמו מהתקיפות הישראליות ומהשימוש בפוספור, והשפעותיו על הקרקע והייצור החקלאי. הדברים נאמרו במהלך פגישתו עם סגנית המנהל הכללי של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (פאו), בת' בקדול, ומשלחת מטעם הארגון. הנשיא הדגיש את חשיבות שילוב טכנולוגיה, חדשנות ומדע מודרני במגזר החקלאי, והפיכת צרכים לפרויקטים מעשיים וניתנים למימון וביצוע, במטרה לפתח את המגזר ולהגביר את הביטחון התזונתי.

בכדול אישרה את מחויבות הפאו להמשיך ולתמוך בלבנון ולפעול בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החקלאות. היא סקרה את התוכניות והפרויקטים שהארגון מבצע בלבנון, המתמקדים בתמיכה במגזר החקלאי, בחקלאים ובהגברת הביטחון התזונתי. היא הדגישה פרויקטים בתחומי השקיה, ניהול מים, תשומות חקלאיות, וכן סיוע במאמצי פינוי מוקשים ושרידי מלחמה מאדמות חקלאיות, כדי לאפשר לחקלאים לשוב בבטחה לאדמותיהם. כמו כן, נדונו הנזקים שנגרמו למגזר החקלאי כתוצאה מהמלחמה, אשר פגעו בכ-22.5% מהאדמות החקלאיות בדרום לבנון, וכן תוצאות הערכות נזקים והפסדים.

במהלך הפגישה נדונו גם תוכניות תגובה למצבי חירום, תמיכה בחקלאים שנפגעו, והבטחת משאבים הכרחיים לסיוע להם להשיב את פעילותם וייצורם. כמו כן, נסקרו האתגרים העומדים בפני המגזר החקלאי בלבנון, בהתחשב במצב הנוכחי, במיוחד השלכות המלחמה על האדמות והחקלאים, לצד אתגרים הקשורים לביטחון תזונתי, שינויי אקלים ושרשראות אספקה גלובליות. נדונו דרכים להבטחת משאבים נוספים לתמיכה במגזר, תוך ניצול תוכניות ומימונים זמינים בשיתוף עם הבנק העולמי ושותפים בינלאומיים נוספים, וכן אפשרויות מימון אקלימי, במיוחד דרך הקרן הירוקה לאקלים.