מרד הגנרלים הראשון
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המאמר "מרד הגנרלים" מקשר את אירועי ה-7 באוקטובר למאבקי כוח היסטוריים בין הדרג המדיני לצבאי.
- שורשי הבעיה הביטחונית נעוצים בהתפתחות גופי הביטחון היהודיים והשפעת המפלגות הפוליטיות.
- בן-גוריון ניסה להבטיח פיקוח פוליטי הדוק על המערכת הצבאית, אך נתקל בהתנגדויות.
- המאמר מתאר "מרד" של המטכ"ל ופיקוד הפלמ"ח נגד החלטותיו של בן-גוריון.
- לאחר מלחמת ששת הימים, ראשי מערכת הביטחון צברו כוח והשפעה, לעיתים על חשבון הפיקוח הממשלתי.
- המאמר טוען כי "מהפכת צבע" ועידוד סרבנות הובילו להדרה של ראש הממשלה ממידע קריטי לפני ה-7 באוקטובר.
המאמר מנתח את שורשי הבעיה הביטחונית של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי באירועי ה-7 באוקטובר 2023, וטוען כי מקורותיה נטועים עמוק בהיסטוריה של התארגנות גופי הביטחון היהודיים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. הוא מתאר כיצד מפלגות השלטון, בעיקר מפא"י, השתמשו בהסתדרות ככלי לשליטה פוליטית וכלכלית, תוך הפעלת לחץ על חבריה באמצעות איום באבטלה וברעב.
המאמר מפרט את מאבקי הכוח הפוליטיים בתוך היישוב, ובפרט את מאבקו של דוד בן-גוריון להבטחת שליטתו במוסדות היישוב ובמפלגתו. הוא מתאר את הקמת הפלמ"ח, כוח צבאי בעל אוריינטציה פוליטית חזקה, ואת יחסיו המורכבים עם בן-גוריון, שהעדיף להסתמך על יוצאי הצבא הבריטי ולא על מפקדי ה"הגנה" והפלמ"ח. המאמר מציין את ניסיונותיו של בן-גוריון להבטיח פיקוח פוליטי הדוק על המערכת הצבאית, ומדגים זאת דרך ביטול משרת ראש המטה הארצי ופיטוריו של ישראל גלילי.
המאמר מתאר את "המרד הראשון" נגד מרותו של בן-גוריון, שהתבטא בסירובו למנות את יגאל אלון למפקד מבצע "לרל"ר" (מבצע "דני"), מה שהוביל לעיכוב מיותר ופגיעה אסטרטגית. אירוע מכונן נוסף היה פירוק מטה הפלמ"ח בסוף 1948, שהוצג כהחלטה תפקודית אך נתפס כבעל משמעות פוליטית, כאשר אנשי הפלמ"ח, רובם אנשי מפ"ם, הפגינו נגד ההחלטה בניגוד לפקודות.
המאמר ממשיך ומתאר את תהליך ה"דה-בן-גוריוניזציה" של הממשל בישראל, את התחזקותם של יוצאי הפלמ"ח בצבא, ואת העימותים שהתעוררו בין ראשי מערכת הביטחון לממשלה, במיוחד בתקופת לוי אשכול ויצחק רבין, ובהמשך מול ממשלות הליכוד. הוא מצביע על כך שהניצחון במלחמת ששת הימים חיזק את יוקרתם של ראשי מערכת הביטחון, ולעיתים אף הוביל לתחושה שהצבא פועל כמדינה עצמאית.
המאמר טוען כי "מהפכת הצבע" שהתרחשה לאחר הבחירות בנובמבר 2022, שהתבטאה בעידוד סרבנות, מרי אזרחי ופגיעה ביכולת המבצעית של צה"ל, נבעה מהאווירה של עימות בין ראשי מערכת הביטחון לממשלה. הוא מגיע למסקנה כי בפתח אירועי ה-7 באוקטובר 2023, ראש השב"כ והרמטכ"ל "העזו להדיר את ראש הממשלה מהמידע המתריע", למרות שהסיקו בטעות שאין סכנה קיומית.
המאמר מציג את "מרד הגנרלים" כספר המנתח את אירועי ה-7 באוקטובר, ומקשר אותם למאבקי כוח היסטוריים בין המערכת הפוליטית למערכת הביטחון בישראל, החל מימי היישוב ועד ימינו. הוא טוען כי שורשי הבעיה נעוצים בהתפתחות גופי הביטחון היהודיים, בהשפעת המפלגות הפוליטיות, ובמאבקי שליטה מתמשכים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי.
לקריאת המקור ב-Midaמוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
