הדור הצעיר מאבד כישורי יסוד. האם המסכים אשמים?

נתונים בינלאומיים ומחקרים עדכניים מצביעים על הידרדרות משמעותית ביכולות האוריינות והקוגניטיביות של בני נוער ברחבי העולם. התלמידים מתקשים בהבנת טקסטים מורכבים, ניתוח ראיות ובניית טיעונים, למרות יכולת הקלדה וקריאה מהירה. דו"ח פיזה של ה-OECD מראה ירידה חדה בהישגי התלמידים במדינות מפותחות, עם צניחה של 25 נקודות בקריאה ו-22 נקודות במתמטיקה מאז 2018.

אנדראס שלייכר מה-OECD קושר את הירידה ל"הסחת דעת דיגיטלית", הכוללת צריכה פסיבית של טכנולוגיה, סרטונים קצרים ורשתות חברתיות. מגמה זו הפכה את "אפקט פלין", שבו כל דור השיג ציוני IQ גבוהים יותר מקודמו. מחקרים מצביעים על כך שהירידה נובעת מגורמים סביבתיים, בדגש על חשיפה מוקדמת ואינטנסיבית לרשתות חברתיות ושימוש לא נכון בבינה מלאכותית.

בישראל, נתוני המיצ"ב האחרונים חושפים מצב מדאיג: רק 3% מתלמידי כיתה ט' הגיעו לרמת ביצוע גבוהה במדעים, ופחות מ-40% עמדו בדרישות תכנית הלימודים במתמטיקה ובאנגלית. עו"ד יהודית פינטוב, עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס, מזהירה כי הידרדרות זו תשפיע על כל תחומי החיים בישראל, כולל כלכלה, ביטחון וחדשנות.

פינטוב קוראת לנקוט צעדים מיידיים, כגון הוצאת טלפונים חכמים מבתי הספר, קביעת גיל מינימום לשימוש ברשתות חברתיות, ואימוץ מודלים חינוכיים מוצלחים ממדינות כמו פינלנד. היא מדגישה את הצורך להחזיר לילדים את יכולות החשיבה הביקורתית וההעמקה, במקום לאפשר לחברות טכנולוגיה לפגוע בעתידם.