בג"ץ דן בפסילת אבו שחאדה: "תמיכה בטרור" מול "הבעת דעה"

בית המשפט העליון דן ביום חמישי, 1 באוקטובר, בערעור שהוגש נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את יו"ר מפלגת בל"ד, סמי אבו שחאדה, מלהתמודד לכנסת ה-26. הרכב מורחב של תשעה שופטים דן בתיק, וההחלטה טרם ניתנה.

עיקר הדיון התמקד במאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר 2023, בו כינה את מתקפת חמאס על ישראל "אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, פוליטית ואסטרטגית". הוא כתב כי "אם עזה הקטנה והנצורה הצליחה לעשות זאת, אחרים יכולים לעשות זאת ביעילות רבה יותר ופשוט יותר". היועץ המשפטי לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית אייסמן, תמכו בפסילתו, בטענה כי דבריו מהווים תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל.

במהלך הדיון, השופט אלכס שטיין ציין כי הוא והשופט יחיאל כשר סבורים, לאור הקשר הפרסום, כי המאמר "מבטא תמיכה בטרור", ואת הסבריו של אבו שחאדה כינה "דיבורים זולים". שטיין הזכיר גם הצהרה קודמת של אבו שחאדה מ-2022, לפיה "שהידים ראויים לתהילה ונצח". לעומתה, השופטת דפנה ברק-ארז שאלה את נציג המדינה לגבי הרף המשפטי הגבוה הנדרש לפסילה, וציינה כי המאמר "מזעזע" ומבטא "ניתוק אנושי", אך תהתה אם די בכך כדי לפסול מועמד.

אבו שחאדה עצמו טען בפני השופטים כי הקטע השנוי במחלוקת "נכתב לא נכון", והסביר כי התכוון להזהיר מפני אלימות מצד המדינה ומצד ארגוני טרור, וקרא להעביר את הסכסוך למישור המדיני. "מעולם לא תמכתי באלימות בחיי. גדלתי בלוד ואני מכיר את קורבנות ה-7 באוקטובר", אמר. בתגובה לשאלת שטיין על "שהידים", טען כי השתמש בביטוי שגור ולא ידע על כל פעולותיהם של האנשים עליהם דיבר, והדגיש כי פרסומו לא כלל קריאה לאלימות.

בתחילת הדיון, נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הדגיש כי החלטות פסילה של רשימות ומועמדים נמצאות תחת ביקורת שיפוטית של בית המשפט העליון ויכולות להשפיע "על גורל המדינה". ההחלטה בעניינו של אבו שחאדה צפויה להתפרסם בימים הקרובים.