קרן הפנסיה הנורבגית הענקית מסתבכת בשערוריית ענק בטורקיה, וגם לישראל יש קשר

קרן הפנסיה הממשלתית הגלובלית של נורבגיה, המנהלת כ-2.4 טריליון דולר ונחשבת למשקיעה המוסדית הגדולה בעולם, נקלעה בעקיפין לאחת משערוריות שוק ההון החמורות בתולדות טורקיה. הקרן, המכונה "קרן הנפט", השקיעה מאות מיליוני דולרים דרך מנהל מקומי בטורקיה, וכעת מתברר שחלק מניירות הערך שהחזיק המנהל נמצאים במרכז חקירה של רשויות בניירות הערך הטורקיות (SPK).

בספטמבר האחרון, שוק המניות הטורקי חווה את אחד החודשים הגרועים ביותר מאז 2008, כאשר מדד BIST 100 צנח ב-16.65%. מניות קטנות ודלות סחירות נפגעו במיוחד, כאשר חלקן איבדו עד 90% מערכן. במקביל, הרגולטור הטורקי הורה על פירוק 131 קרנות השקעה של שבע חברות ניהול, שהחזיקו נכסים בשווי מוערך של 18-20 מיליארד דולר וכללו כ-455 אלף משקיעים.

קרן הפנסיה הנורבגית, שהוקמה בשנות ה-90 לניהול הכנסות מנפט וגז, הפכה למשקיעה גלובלית מפוזרת, המחזיקה במניות אלפי חברות ברחבי העולם. טורקיה נכללה ברשימת השווקים המתפתחים הזמינים להשקעה עוד בשנת 2000. עד סוף 2025, השקעות הקרן בטורקיה עמדו על כ-1.8 מיליארד דולר, כאשר כ-600 מיליון דולר נוהלו על ידי חברת Istanbul Portfoy המקומית. שיתוף הפעולה עם Istanbul Portfoy הופסק בנובמבר 2025, לאחר שהרגולטור הטורקי קנס את אחד ממנהליה, טופאן דרינר, על יצירת מצג שווא לגבי מניות של שתי חברות צמנט.

החקירה הטורקית מתמקדת בקרנות השקעה שהחזיקו חבילות גדולות של מניות בחברות קטנות ודלות סחירות, וייתכן שהן נופחו באופן מלאכותי כדי להציג תשואה גבוהה. כאשר משקיעים החלו למשוך את כספם, נוצר קושי למכור את המניות הללו, מה שהוביל לקריסת מחירים. נכון ל-30 בספטמבר, 217 חשודים נחקרו ו-56 נעצרו. הקרן הנורבגית אינה חשודה במעורבות ישירה במניפולציות, אך היא החזיקה במניות של חברות הקשורות לחקירה, כמו Tera ו-Astor Enerji, מה שמהווה מבחן למודל ההשקעה שלה המבוסס על פיזור ושקיפות.

ההיבט הרלוונטי לישראל נוגע להשקעות הקרן בשוק המקומי. ישראל הפכה זמינה להשקעות הקרן ב-2004, וב-2013 החזיקה הקרן מניות של 62 חברות ישראליות בשווי של כ-3.5 מיליארד שקלים. הקרן הפכה לאחד המשקיעים המוסדיים הזרים הגדולים בישראל, והשקיעה במגוון סקטורים. עם זאת, הקרן פועלת לפי כללים אתיים מחמירים, ובעבר הוציאה חברות ישראליות מהפורטפוליו בשל פעילות בהתנחלויות. בשנים האחרונות, הקרן הגבירה את הבדיקות האתיות על חברות ישראליות, ובאוגוסט 2025 צמצמה משמעותית את השקעותיה בישראל, תוך הפסקת השימוש במנהלים חיצוניים והתמקדות בחברות הכלולות במדד הייחוס שלה.