איך הצבעה בסנאט בנושא התנחלויות תשפיע על הכיס של כולנו

הצבעה עתידית בסנאט האמריקאי בנוגע להטלת סנקציות על פעילות בהתנחלויות, גם אם לא תעבור כעת, עלולה להשפיע באופן משמעותי על הכלכלה הישראלית, כך מזהירה ד"ר בלה ברדה-ברקת. לטענתה, החוק, המכוון לפעילות מעבר לקו הירוק, עלול לגלוש במהירות להשפעה על בנקים, יצואנים וחברות ישראליות, גם כאלה שאינן מעורבות ישירות בהתנחלויות. היא מכנה זאת "מס ציות" ולא חרם, שכן הוא נובע מחשש של תאגידים בינלאומיים מקנסות ומהשלכות משפטיות.

ברדה-ברקת מסבירה כי למרות שהקונגרס הנוכחי נשלט על ידי הרפובליקנים, התמיכה הגוברת בחקיקה דומה מצד הדמוקרטים מעידה על כיוון עתידי. היא מציינת כי בנקים וחברות תשתית, תקשורת וביטוח פועלים משני צדי הקו הירוק, וההצעה עשויה להשפיע גם על הרחבה או חיזוק של התנחלויות קיימות, אפילו בעקיפין. ברגע שמערכת הדולר מעורבת, הדבר משפיע על המערכת הבנקאית כולה.

החשש המרכזי אינו נטישה מיידית של חברות ענק, אלא התגברות של בדיקות עומק וחשש מפני "זיקה להתנחלויות" בכל עסקה. מחלקות הציות בתאגידים נוטות להחמיר מעבר לדרישות החוק, מחשש לקנסות עצומים. היא מזכירה כי כבר ב-2024, לאחר סנקציות אמריקאיות על מתנחלים בודדים, בנקים ישראלים הקפיאו חשבונות מעבר לנדרש, עד שהתערב משרד האוצר האמריקאי.

ההצעה מתייחסת לפעילות החל מספטמבר 2026, אך ברדה-ברקת מדגישה כי מחלקות הציות יתחילו לתעד חשיפה כבר כעת. היא מוסיפה כי גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות בונות מסלולי איסורי סחר עם ההתנחלויות, והחוק האמריקאי עשוי להשלים את החלק החסר באכיפה. אם המסלולים יתחברו, ישראל עלולה לעמוד מול משטר מערבי אחיד. לכן, היא קוראת לישראל להתייחס להצעה כאל סיכון רגולטורי, למפות חשיפה כבר היום, ולהבין שכל החלטה בשטח נרשמת בוושינגטון.