"הפיטורים בעידן ה־AI הם הרס יצירתי הכרחי"
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- גל הפיטורים בהייטק הוא "הרס יצירתי" הכרחי הנובע מהתחזקות השקל ומהפכת ה-AI.
- רשות החדשנות הפכה מגוף מענקים לגוף אסטרטגי, עם השקעות משמעותיות בחברות צעירות ועידוד הון מקומי.
- ההייטק הישראלי מדורג גבוה בעולם, אך נדרש חיבור לבריתות טכנולוגיות גלובליות והשקעה בתחומי ליבה.
- שילוב מיעוטים בהייטק מהווה אתגר חברתי עמוק, והרשות פועלת להרחבת הפעילות לפריפריה.
- ישראל תתמקד בתשתיות AI ואפליקציות ורטיקליות, ולא בפיתוח מודלי שפה גדולים משלה.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות היוצא, מסכם חמש שנים סוערות בתעשיית ההייטק הישראלית, שכללו את מגפת הקורונה, בועת השקעות, המהפכה המשטרית, המלחמה ופריצת הבינה המלאכותית. בריאיון פרישה, בין מתאר את גל הפיטורים הנוכחי כ"הרס יצירתי" הכרחי, הנובע מהתחזקות השקל ומהפכת ה-AI, ומדגיש את המעבר של הרשות מגוף מענקים לגוף אסטרטגי המכוון את ההייטק לעשור הבא.
תחת ניהולו, הושקו יוזמות משמעותיות כמו "קרן ההזנק" להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים (מעל חצי מיליארד שקל בשנה) ו"קרן יוזמה" (כמיליארד שקל) לעידוד השקעות מוסדיים ישראליים בהון סיכון. בנוסף, הוקמו תשתיות תומכות כמו חממות, מועדוני אנג'לים ותמריצי מס. בתקופת המלחמה, הרשות הזרימה כ-400 מיליון שקל במסלול מהיר לחברות הזנק, וכן מיליארד שקל נוספים להתמודדות עם התחזקות השקל.
בין מדגיש את הצלחת ההייטק הישראלי בדירוג עולמי גבוה, אך מצביע על האתגר הגיאופוליטי והצורך של ישראל להיות חלק מבריתות טכנולוגיות גלובליות. הוא מזהיר כי ללא השקעה בתחומי ליבה כמו AI, קוונטום ושבבים, ישראל תהיה תלויה במדינות אחרות, ומדגיש את חשיבות החיבור לעולם תוך בניית יכולות עצמאיות בתחומים קריטיים.
בנוגע לשילוב מיעוטים בהייטק, בין מכיר באתגר החברתי העמוק, הנובע מחסמים חינוכיים ותעסוקתיים מוקדמים. הרשות הרחיבה את פעילותה לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, הקימה מרכזי חדשנות ייעודיים והשקיעה בחיבור אקדמיה-תעשייה.
לגבי עתיד ההייטק, בין צופה שני תרחישים: מעבר מהנדסים לענפים אחרים שיזניקו את הכלכלה, או צמיחה מחודשת בתחום ה-AI אם ההייטק הישראלי יבצע טרנספורמציה נכונה. הוא מבהיר שישראל לא תפתח מודלי שפה גדולים משלה, אלא תתמקד בתשתיות (שבבים, דאטה סנטרים) ובאפליקציות ורטיקליות, תוך הטמעת AI במגזר הציבורי.
לקריאת המקור ב-Calcalist