שופטים בירושלים - מקרה נתניהו

המאמר דן בשאלות דרמטיות הנוגעות לעתידו הפוליטי והמשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד לאור התנהלותו בשנים האחרונות והשפעתה על מדינת ישראל. נתניהו, המכהן כמעט ברציפות מאז 2009, הוביל מהלכים גורליים, כולל ניסיון לבצע "מלחמה בדמוקרטיה הישראלית" באמצעות רפורמה משפטית שהוצגה בינואר 2023 על ידי שר המשפטים יריב לוין. תוכנית זו כללה, בין היתר, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות, שינוי תפקיד הייעוץ המשפטי והרכב הוועדה לבחירת שופטים.

המהלכים הללו עוררו מחאה ציבורית רחבה שהצליחה להאט ואף למנוע חלק מהשינויים, אך הובילו להתערערות משמעותית במעמד המערכת המשפטית. המאמר מצביע על כך שנתניהו מאופיין ב"אמירות שקריות בתדירות גבוהה מאוד", כפי שנקבע על ידי פרשנים רבים, מה שמקשה על הבנת פעולותיו ועלול להצדיק הקמת ועדת חקירה. סוגיות כמו קבלת התרעה לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והאחריות לטבח, כמו גם שאלת רצונו בשחרור חטופים, נדונות בהקשר זה.

המאמר מתייחס גם לאישום שהטיח נתניהו בראש השב"כ לשעבר רונן בר, בנוגע לשיחות שקיים לכאורה עם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי בלילה שלפני ה-7 באוקטובר על מתקפה מתקרבת. רונן בר הכחיש את השיחות ומתכוון לתבוע את נתניהו דיבה. בנוסף, נטען כי הצהרותיו וספינים תקשורתיים של נתניהו, לעיתים דרך מקורביו, גורמים לפילוגים בחברה הישראלית. נטען כי החלטותיו מושפעות מרצונו להבטיח את המשך שלטונו וענייניו המשפטיים, לעיתים על חשבון האינטרס הלאומי, וכי התנהלות שרים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מחריפה את המצב.

המאמר מסכם כי דפוסי ההתנהגות של נתניהו עשויים להעיד על מאפיינים נרקיסיסטיים ופרנואידיים, כפי שעולה ממחקר השוואתי. לאור כל זאת, נטען כי יש צורך בוועדת חקירה שתבחן את מעשיו, ובסופו של דבר בבית משפט שיכריע את דינו ויציג את הפן הפלילי בהתנהלותו.