אירופה מגבירה לחץ על ישראל: חרמות כלכליים ותרבותיים

הולנד החלה לאכוף איסור על ייבוא ומכירת מוצרי התנחלויות, צעד שזכה לתמיכה של 11 מדינה נוספת באירופה, כולל בריטניה וצרפת, אשר שוקלות או כבר נוקטות צעדים דומים. ההחלטה ההולנדית, שנכנסה לתוקף ב-22 בספטמבר, כוללת גם איסור על קנייה, מכירה והספקת שירותים הקשורים לסחר במוצרי התנחלויות, ואף מאפשרת לרשויות המכס להחרים מוצרים כאלה מכייס של תיירים. צעדים דומים ננקטו בעבר על ידי ספרד, אירלנד ובלגיה.

מדינות אלו מנמקות את צעדיהן בעלייה ברמת אלימות המתנחלים והרחבת ההתנחלויות, וכן בפרסום מכרזים לפרויקט E1, אשר לטענתן מאיים על רצף השטח הפלסטיני בגדה המערבית. בריטניה אף הודיעה על כוונה להטיל סנקציות על יחידים וחברות המספקים שירותים הקשורים להתנחלויות, מעבר לאיסור על מוצרים. למרות שההשפעה הכלכלית הישירה של צעדים אלו עדיין אינה ברורה, האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל.

ישראל רואה בצעדים האירופיים התעלמות מהעמדה הישראלית לגבי מעמדן החוקי של ההתנחלויות, בעוד אירופה טוענת שהיא פועלת בהתאם לחוק הבינלאומי. משרד החוץ הישראלי מוביל את התגובה, הכוללת צעדים דיפלומטיים נגד הולנד ובריטניה, כמו ביטול אישורי כניסה לנציגים הולנדיים וסגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים.

הלחץ האירופי מתרחב גם לתחומים תרבותיים וספורטיביים. בעוד הולנד חזרה להשתתף באירוויזיון, אירלנד הודיעה על חרם על אירוויזיון 2027 וקריאות לחרם על נבחרת הכדורגל שלה. ההחלטה האירית לקיים את המשחק נגד ישראל בהונגריה נבעה מחשש לסנקציות ספורטיביות.