מהזנקת מטוסי הקרב ועד להחלטה להפיל: הפרוטוקול הישראלי במקרה של חטיפת מטוס
אירוע חטיפת מטוס נוסעים, כמו זה שאירע לאחרונה בטיסת Flydubai, מוביל להפעלת פרוטוקול חירום בישראל הכולל הזנקת מטוסי קרב, התייעצויות חירום של בכירי הממשלה ומערכת הביטחון, וניסיונות להסיט את המטוס לנחיתה בטוחה.
הפרוטוקול, המתורגל על ידי חיל האוויר, משרד התחבורה, המוסד והשב"כ מזה למעלה משני עשורים, מתחיל בזיהוי חשד לחטיפה, שיכול להתבטא בשידור קוד 7500, נתק תקשורתי, סטייה מנתיב או מידע מודיעיני. בשלב זה, מנסים לאמת את החשד ולברר את מצב המטוס, גם ממרחק של כ-2,000 ק"מ מישראל.
אם החשד אינו נשלל, מוזנקים מטוסי קרב למטרת זיהוי ויצירת קשר עם המטוס החטוף. במקביל, נעשים ניסיונות להסיט את המטוס לנחיתה, תוך הרחקתו מריכוזי אוכלוסייה. במקרה של חטיפה מאומתת, מוקפץ צוות משא ומתן מטכ"לי, וגופי המודיעין מנסים לברר את זהות החוטפים וכונותיהם.
במקרה של חשש ממשי שהמטוס ישמש כנשק לפיגוע, כמו בפיגועי 11 בספטמבר (המכונה "דרגה 3" בפרוטוקול), האירוע מועבר לדרגים הבכירים ביותר, הכוללים את הרמטכ"ל, ראשי המוסד והשב"כ. ההחלטה הקשה ביותר, האם להפיל מטוס אזרחי עם נוסעים, נתונה בידי ראש הממשלה, ומתקבלת רק כמוצא אחרון במקרה של איום מיידי וממשי על ביטחון המדינה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.