הגידולים הצטמקו: חוקרים ישראלים שדרגו את "הסיירת" של מערכת החיסון
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חוקרים ישראלים שיפרו את יכולת תאי החיסון לזהות ולתקוף סרטן ונגיפים.
- השיטה משדרגת קולטני TCR באמצעות תכנון חלבונים ממוחשב.
- תאי T עם הקולטן המשופר (SET) הראו יעילות גבוהה יותר בניסויי מעבדה ובעכברים.
- הגישה הוכחה כיעילה נגד מטרות סרטניות ונגיפיות.
- המחקר עדיין בשלב הפרה-קליני ודורש ניסויים בבני אדם.
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ומכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה לחיזוק תאי מערכת החיסון, במטרה לשפר את יכולתם לזהות ולתקוף תאים סרטניים ונגיפים. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, התמקד בשדרוג קולטני TCR שעל פני תאי T, האחראים על זיהוי מטרות חריגות. החוקרים השתמשו בתכנון חלבונים ממוחשב כדי ליצור גרסה משופרת של הקולטן, המכונה SET (Structurally Enhanced TCR), אשר מתחברת בצורה יציבה יותר ופחות מתערבת עם קולטנים טבעיים בתא.
בניסויים שנערכו בתאי אדם, תאי T עם קולטני SET הראו תגובה חיסונית חזקה יותר ויכולת משופרת להשמיד תאי סרטן בהשוואה לתאים עם קולטנים רגילים. בשלב הבא, בניסויים בעכברים שהושתלו בהם גידולים סרטניים אנושיים, הטיפול בתאי T מהונדסים עם SET הוביל לעיכוב משמעותי בגדילת הגידולים. למשל, לאחר 83 ימים, הגידולים היו קטנים בכ-35% בעכברים שטופלו, ובסביבות 127 ימים, כל העכברים שטופלו היו בחיים לעומת פחות ממחצית בקבוצת הביקורת.
הגישה החדשה הוכחה כיעילה לא רק נגד מטרות סרטניות, אלא גם נגד מטרות נגיפיות, כולל נגיף אפשטיין-בר (EBV) ו-SARS-CoV-2. הדבר מרמז על פוטנציאל רחב ליישום הגישה להנדסת תאי T למגוון רחב של מחלות. פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר-אילן, שהוביל את המחקר, ציין כי השינויים המבניים שתוכננו על ידי המחשב הצליחו לשפר סוגים שונים של קולטני TCR, מה שיכול להאיץ את פיתוח הטיפולים. עם זאת, המחקר עדיין בשלב הפרה-קליני, ונדרשים מחקרים נוספים לבחינת בטיחותו ויעילותו בבני אדם לפני שניתן יהיה להשתמש בו במסגרת ניסויים קליניים.
לקריאת המקור ב-Ynetמוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.