אפס התחדשות עירונית: העיר החרדית כובשת את צמרת הבנייה בישראל

נתונים חדשים חושפים כי ערים חרדיות כמו אלעד, בית שמש, אופקים, נתיבות וטבריה מובילות בשיעור התחלות הבנייה הכולל, אך כמעט ואינן עוסקות בהתחדשות עירונית. אלעד, למשל, רשמה 831 התחלות בנייה, ואופקים 795, אך ללא כל פרויקט של פינוי-בינוי או תמ"א 38. זאת בניגוד לערים כמו תל אביב, פתח תקווה, בת ים, ירושלים ונתניה, המובילות בבנייה במסגרת התחדשות עירונית, כאשר בבת ים, למשל, 92.3% מהתחלות הבנייה הן במסגרת זו.

הניתוח, שבוצע על ידי אתר "מגדילים", מצביע על כך שערים המקדמות התחדשות עירונית נוטות לבנות פחות דירות רגילות. הסיבה לכך נעוצה בכדאיות הכלכלית ליזמים. בפריפריה, מחירי הקרקע נמוכים, ועלויות הבנייה דומות למרכז הארץ. כדי שהפרויקט יהיה רווחי, היזם זקוק למכפיל בנייה גבוה, כלומר, לקבל יותר דירות בתמורה להריסת דירות קיימות. כאשר זכויות הבנייה מוגבלות, היזמים נסוגים מהפרויקט, מה שמסביר את היעדר ההתחדשות העירונית בערים אלו.

הערים שבהן נרשמת בנייה רגילה בהיקפים גדולים, אך כמעט ללא התחדשות עירונית, מאופיינות ברובן בציבור מסורתי או חרדי. הדבר בולט במיוחד בשכונות החדשות בבית שמש ובאלעד, שם רוב האוכלוסייה היא חרדית. נתונים אלו מראים דפוס בנייה שונה בין מרכז הארץ לפריפריה, ובין ערים עם הרכבים דמוגרפיים שונים.