הם החזיקו את החזית. ומה עם הבית?

מאות ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה הותירו משפחות רבות במציאות מורכבת, שבה החזרה הביתה של בני הזוג המשרתים מתגלה כאתגר לא פחות מהשירות עצמו. מייסד עמותת "הבית", שאול עקביה, מסביר כי משפחות רבות, גם כאלה שהיו יציבות לפני המלחמה, מתמודדות כעת עם קשיים בזוגיות, בהורות ובשגרת החיים. ילדים שהתרגלו להיעדרות האב מתקשים להתחבר אליו מחדש, ובני זוג למדו להסתדר באופן עצמאי, עד כדי כך שנשמעות אמירות כמו "אולי עדיף שלא יחזור, אני כבר יודעת להסתדר לבד".

עקביה, טייס קרב בדימוס ומנהל בית ספר לשעבר, הקים את עמותת "הבית" לפני כעשור, אך מאז 7 באוקטובר מתמקדת העמותה בסיוע למשפחות מילואימניקים ואנשי קבע. כ-450 מתנדבים מלווים את המשפחות, בבית או בזום, למשך כחצי שנה. הליווי אינו מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי או זוגי, אך נועד לגשר על פערים ולסייע למשפחות להתמודד עם השלכות השירות הממושך, במטרה למנוע טראומה שתהפוך לפוסט-טראומה.

האתגרים אינם מסתכמים רק בהיבטים הרגשיים. גם החזרה לעולם התעסוקה מורכבת, כאשר אנשים ששירתו חודשים ארוכים בשטח מתקשים להסתגל מחדש לשגרת עבודה משרדית. בנוסף, עקביה מצביע על אוכלוסייה נוספת שנותרה ללא מענה מספק, המילואימניקים הרווקים, שחווים בדידות וקושי בהסתגלות לאחר חזרתם לדירות ריקות, ולעיתים קרובות ממשיכים לשרת כדי לא להכביד על חבריהם הנשואים.

הביקוש לסיוע גדל משמעותית; העמותה ליוותה 220 משפחות בשנת 2025, וצפויה לסיים את השנה הנוכחית עם כ-600 משפחות. היעד הוא להגיע ליכולת ללוות כ-2,000 משפחות בשנה. המשימה המרכזית, לדברי עקביה, היא לסייע לאלו שהחזיקו את החזית לשמור גם על הבית, וללמד את בני המשפחה ללמוד מחדש כיצד להיות יחד.