ביום ההילולה: עשרה דברים שלא ידעתם על רבי נחמן מברסלב

ביום י"ח בתשרי מציינים את יום פטירתו של רבי נחמן מברסלב, מייסד חסידות ברסלב, שעל פי המסורת נפטר בגיל 38 בלבד. למרות חלוף למעלה מ-200 שנה מפטירתו, תורתו ממשיכה להשפיע על קהלים רבים, ועשרות אלפים פוקדים את קברו באומן מדי שנה, כאשר אמירותיו הפכו לחלק מהתרבות הישראלית.

רבי נחמן היה נינו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, ונולד בשנת 1772 באוקראינה. הוא נישא בגיל 13 והחל להתבודד, להתפלל ולצום כבר בגיל צעיר, ובשנות העשרה המאוחרות לחייו החל להתפרסם כמנהיג חסידי.

בשנת 1798 יצא למסע לארץ ישראל, ביקר בחיפה, טבריה, צפת ומירון, אך נקלע למצור עכו שהטיל נפוליאון. המסע לארץ ישראל היווה נקודת מפנה בתורתו, והוא אף אמר כי "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, בה התגורר שמונה שנים ונחשבות לתקופה הפורייה ביותר בחייו, ולא על שם משפחתו. הוא התנגד לרופאים אך עודד חיסונים נגד אבעבועות שחורות. שניים מארבעת ספריו נעלמו, אחד הושמד בהוראתו והשני לא פורסם מעולם.

רבי נחמן קבע את "התיקון הכללי", עשרה פרקי תהילים, והבטיח כי מי שיאמר אותם על קברו ויתן צדקה יפעל לתיקונו. הוא בחר במודע להיקבר באומן, שם נהרגו יהודים רבים בטבח בשנת 1768, ובה נפטר בשנת 1810. הוא לא מינה יורש, ולכן חסידי ברסלב רואים בו עד היום את רבם המרכזי. המנהג לפקוד את קברו בראש השנה, שהחל בחייו, הפך לאירוע המוני של עשרות אלפים.