קשה לי להיות רק היזיזה שלך. אני רוצה יותר

הכותבת מתארת שיחה עמוקה שניהלה עם גבר בו היא מעוניינת, במהלך פגישה שכללה גם אינטימיות. בשיחה, הגבר הביע את אמונתו באהבות המתפתחות לאט, מתוך היכרות ארוכה, בניגוד להתאהבות מהירה שמובילה לנישואין וגירושין. הוא סיפר כי לא התאהב באקסית שלו, אלא היה איתה כי "הרגשתי בנוח", וכי הוא סומך עליה חלקית. הכותבת הבינה שהגבר הרגיש בנוח ובטוח יותר עם האקסית שלו מאשר איתה, וכי הוא אינו סומך עליה באופן מלא, כפי שהתבטא בכך ש"קיבל רגליים קרות" כשדיברו על ילדים.

לאחר הפגישה, הכותבת שלחה הודעות לגבר המביע את קשייה להיות "יזיזה" שלו ולהיפגש רק לעיתים רחוקות, ושאלה אם הוא מעוניין ביותר מכך. תשובתו הייתה "מבין", והיא הבינה שהוא לא מעוניין בקשר רציני. למרות תחושת הקלה ראשונית מהשחרור מהציפייה, היא מצאה את עצמה עדיין מחכה להודעה ממנו, ואף שקלה ליזום פגישה ביום הולדתה. בסופו של דבר, החליטה לא לכתוב לו יותר, אלא לחכות שהוא ייצור קשר, בתקווה שיבין את חסרונה ויסכים לנסות קשר רציני יותר, כפי שהציעה.

הכותבת מסכמת כי היא מציבה סטנדרט חדש לסוג הקשר בו היא מוכנה להיות, וממתינה בסבלנות לסיכוי הקלוש שהגבר ייצור קשר ויסכים להצעתה לנסות משהו מעבר.