עסקת צים מתרחקת: האקזיט ב-4.2 מיליארד דולר התפוצץ

עסקת הענק למכירת חברת הספנות צים, המוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נמצאת בסכנת קריסה לאחר שמשרד האוצר פרסם חוות דעת השוללת את המתווה הנוכחי. חוות הדעת מצביעה על כשלים פיננסיים, תפעוליים וביטחוניים, וטוענת כי העסקה עלולה לפגוע בעצמאותה וברציפותה של שרשרת האספקה הימית לישראל.

על פי המתווה המוצע, חברת "צים ישראל" החדשה תוגדר כישראלית אך תהיה תלויה באופן כמעט מוחלט בחברת הספנות הגרמנית "האפאג-לויד" מבחינת צי מכולות, שירותים תפעוליים והסכמי קיבולת. תלות זו מעלה חשש לפגיעה בהכנסות החברה אם התמיכה הגרמנית תפחת. בנוסף, קיימת דאגה ביטחונית מכך שממשלות קטאר וסעודיה, המחזיקות במניות "האפאג-לויד", עלולות לנצל את השפעתן להפעלת לחצים זרים על פעילות הסחר לישראל במצבי משבר פוליטי.

מבנה העסקה מעורר גם שאלות לגבי האינטרסים של קרן "פימי" הישראלית, שתקבל את החברה ללא תשלום מיידי וללא השקעת הון עצמי. התשלום להאפאג-לויד נדחה, מה שעלול להותיר את המדינה חשופה לסיכונים ולצורך בהזרמת כספים במקרה של משבר, בעוד הפסדי פימי יהיו מוגבלים. העסקה גם אינה כוללת קו עצמאי למזרח הרחוק, בניגוד לאסטרטגיית גיוון הסחר של המדינה, ומייצרת תלות בגורמים זרים, דבר המסוכן במיוחד תחת איומים ביטחוניים.

חוות הדעת של משרד האוצר מתייחסת גם לתוכנית העסקית של הרוכשות, הכוללת הנחות אופטימיות לגבי עליית הכנסות וקצב מטענים, למרות נתוני עבר המצביעים על הפסדיות בקווי צים. כמו כן, צי האוניות המוצע, בן 11-16 שנים, מונע במזוט מסורתי, בניגוד למגמה העולמית של אוניות מודרניות וירוקות יותר, מה שעלול להוביל לעלויות דלק גבוהות וחשיפה למיסי פחמן.

משרד ראש הממשלה נוקט עמדה מחמירה וסוגר את הדלת לאישור העסקה במתווה הנוכחי. משרד האוצר, לעומתו, קובע כי הסיכונים גוברים על היתרונות, אך משאיר פתח לבחינת עסקה חדשה אם יצומצמו הסיכונים ותוגדר מחדש צורכי המדינה.