ירידה של 41% ברצח נשים: האם זה הישג משטרתי?

נתונים חדשים של משטרת ישראל מצביעים על ירידה של 41% במספר הנשים שנרצחו מתחילת שנת 2026, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לפי הנתונים, 20 נשים נרצחו מתחילת השנה, לעומת 34 בתקופה המקבילה ב-2025.

בקרב החברה הערבית, נרצחו 14 נשים מתחילת השנה, ירידה של 30% לעומת 20 נשים בתקופה המקבילה אשתקד. עורכת הדין עביר בקר, שהתראיינה בנושא, הביעה ספק לגבי האפשרות לייחס את הירידה להצלחת המשטרה בלבד. לטענתה, יש לבחון את הפעולות שננקטו למניעת פגיעה בנשים עוד לפני שהגיעו למצב של רצח, כגון מספר צווי ההגנה שהוצאו וטיפול בתלונות על אלימות.

בקר הדגישה כי ירידה במספר מקרי הרצח אינה מעידה בהכרח על ירידה באלימות נגד נשים, שכן קיימות צורות אלימות נוספות, כמו אלימות כלכלית ויומיומית, שאינן באות לידי ביטוי בסטטיסטיקות הרצח. היא ציינה כי יש לבחון האם נשים המצויות בסכנה מקבלות הגנה מספקת, וכי "ההישג האמיתי" נמדד בהגנה על נשים לפני פגיעתן, ולא במספר הקורבנות לאחר מעשה.

עוד התייחסה בקר לפער בחברה הערבית, שם 14 מתוך 20 הנשים שנרצחו מתחילת השנה היו ערביות. היא הסבירה כי חלק מהנשים הזקוקות לסיוע אינן פונות למשטרה, אלא לגורמים חברתיים או משפטיים, וכי נשים התלויות כלכלית בבני זוגן או חוששות מאובדן פרנסת ילדיהן עשויות להסס להגיש תלונה. לכן, הטיפול באלימות דורש שילוב של שירותים סוציאליים, תמיכה כלכלית והעצמה לנשים, ולא רק פעילות משטרתית.

בקר ציינה כי בעבר, נשים שהיו ידועות למשטרה ונפגעו מאלימות מתמשכת, ולבסוף נרצחו, מעלות שאלות לגבי יעילות ההגנה שניתנה להן. היא הוסיפה כי נתונים קודמים שהגיעו לידי ארגוני זכויות אדם הצביעו על כך שחלק ניכר מהנשים שנרצחו פנו למשטרה לפני מותן, מה שמחייב בדיקה של מידת ההגנה שניתנה להן. לסיכום, הדגישה בקר כי המאבק באלימות נגד נשים הוא אחריות משותפת של המשטרה, רשויות הרווחה, ארגוני נשים והחברה כולה, וכי יש להפוך את הנושא לעדיפות יומיומית.