בעקבות טענות להטיה נגד ישראל: עתירה לחשיפת מסמכים פנימיים של ה'ניו יורק טיימס'

קרן הפנסיה של עובדי מדינת פלורידה והמכון הלאומי למחקר מדיניות ציבורית הגישו עתירה לבית המשפט המדינתי בניו יורק, בדרישה לחשוף מסמכים פנימיים של דירקטוריון ה'ניו יורק טיימס'. העותרים טוענים כי הדירקטוריון אינו מפקח כראוי על אכיפת כללי האתיקה של העיתון, בדגש על סיקור ישראל והמלחמה בעזה. העתירה נשענת על עדותה של עובדת יהודייה לשעבר בעיתון, שטענה להטיה אנטי-ישראלית, ועל מחקר מאוניברסיטת ייל המצביע על חוסר איזון בסיקור.

העתירה, המוגשת כהליך לעיון במסמכי חברה ולא כתביעת פיצויים, מבקשת לאפשר לעותרים, המחזיקים במניות של החברה, לעיין במסמכי הדירקטוריון כדי לבחון את פיקוחו על כללי האתיקה. העותרים דורשים מסמכים בסיסיים כמו תקנוני ועדות וסדרי יום, ורואים בהיעדרם כשלעצמו תשובה. הם שומרים לעצמם את הזכות לדרוש חומרים נוספים בהמשך, כולל תיעוד תלונות פנימיות.

העובדת לשעבר, שעבדה כעשור במחלקת הווידאו, טענה כי מאז 2019 התלוננה לפחות 15 פעמים על הטיה אנטי-ישראלית בצוות שלה, וכי תיעדה את תלונותיה בהקלטות והתכתבויות. היא תיארה מקרים כמו החלטת העיתון להעסיק מחדש צלם מעזה שפרסם בעבר פוסטים בשבח היטלר, וכן החלפת המילה 'מחבלים' במילה 'גברים' בשחזור הטבח באופקים. לדבריה, תלונותיה נתקלו ביחס עוין מצד ממוניה.

מחקר מאוניברסיטת ייל, שבדק 1,559 כתבות, מצא כי 70% מהן הציגו דפוס סיפורי דומה של מתקפת חמאס ופעילות ישראלית, תוך התעלמות מפרטים כמו חיילים ישראלים שנהרגו לאחר 7 באוקטובר או לוחמי חמאס שנהרגו. המחקר מציין כי סיפורי סבל פלסטינים תוארו בתדירות גבוהה בהרבה מאשר סבל ישראלים. ה'ניו יורק טיימס' דחה את המחקר וטען כי מחבריו "בוחרים נתונים שתומכים באמונותיהם".

העתירה מתייחסת גם למקרים נוספים של ביקורת על סיקור העיתון, כמו טור שנוי במחלוקת של ניקולס קריסטוף על אונס פלסטינים, הערות עורכים חריגות לאחר ייחוס פיצוץ בבית חולים לאל-אחלי, ותיקון כתבה בעקבות פניית ארגון CAMERA. העותרים טוענים כי כל אלה מעידים על היעדר פיקוח מספק מצד הדירקטוריון.