שעות נוספות גלובליות: כמה שעות באמת קונה הסכום הקבוע בתלוש, ומתי מגיע הפרש

הסדר 'שעות נוספות גלובליות', שבו משולם סכום קבוע מראש עבור שעות נוספות, נפוץ במיוחד בתחומי ההייטק, מכירות, שטח וניהול משמרות. הסדר זה חוסך למעסיקים את הצורך בחישוב חודשי מדויק של שעות נוספות לכל עובד, והוא מוסכם בדרך כלל בחוזה העבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה קובעים כי הסדר זה תקף רק אם הוא מופיע בתלוש השכר כרכיב נפרד משכר הבסיס, וחשוב מכך, שהוא משקף באופן אמיתי את היקף השעות הנוספות שהעובד מבצע בממוצע.

אם הסכום הקבוע אינו משקף את שעות העבודה בפועל, או שהוא זהה גם בחודשים שבהם העובד סיים את יום עבודתו בזמן, הוא עלול להיחשב כחלק משכר הבסיס. במקרה כזה, העובד זכאי לדרוש חישוב מחדש של השעות הנוספות על בסיס השכר הכולל, וכן דרישה להפרשות פנסיוניות ופיצויים על הסכום החסר. החוק קובע תעריפים מוגדלים לשעות נוספות: 125% לשעתיים הראשונות בכל יום, 150% מהשעה השלישית, ו-150% ואף 175% לעבודה בימי מנוחה שבועיים או חגים.

הפער בין הסכום הגלובלי המשולם לבין שווי השעות הנוספות לפי החוק יכול להצטבר לסכומים משמעותיים. לדוגמה, עובד עם שכר בסיס של 12,000 שקל וגמול גלובלי של 1,200 שקל, שעובד 40 שעות נוספות בחודש, זכאי לכ-3,428 שקל עבור שעות אלו, מה שמותיר הפרש של כ-2,228 שקל בחודש. פער זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים לאורך זמן, גם בשכר נמוך. עבור עובד בשכר מינימום, הפער החודשי יכול להגיע לכ-385 שקל.

בתי הדין לעבודה בוחנים את ממוצע השעות הנוספות לאורך תקופה ולא חודש בודד, כך שחודשים שקטים עשויים לקזז חודשים עמוסים. עם זאת, אם ההסכם קובע שהגמול מותנה בביצוע שעות נוספות, המעסיק רשאי להפחיתו בחודשים שבהם לא בוצעו. במקרים של תשלום חסר, עובדים יכולים להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, תוך דרישת הפרשים עד 84 חודשים אחורה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. הראיות המרכזיות בתביעות אלו הן דוחות נוכחות, יומני כניסה, מיילים ושיחות בשעות הערב.