איך קונים אג"ח בחו"ל?

בעקבות תשואה של כ-7.2% על אגרות חוב של אלפאבית (גוגל), משקיעים ישראלים בוחנים אפשרויות השקעה בשוק האג"ח האמריקאי. השוק האמריקאי, הגדול בעולם, מציע למשקיע הקטן תנאים פחות נוחים ועלויות גבוהות יותר בהשוואה לשוק המקומי בתל אביב. אגרת החוב של אלפאבית, שהונפקה בדולר אוסטרלי ל-20 שנה, מציעה תשואה גבוהה אך חושפת את המשקיע לתנודות הדולר האוסטרלי מול השקל. במקביל, אגרות חוב דולריות של החברה לטווח ארוך יותר, עד 2066, הונפקו בתשואה של 6.53%, גבוהה בכ-1.3% מתשואת אגרות חוב ממשלת ארה"ב. עלייה זו בתשואות משקפת את המצב בשווקים המפותחים, המושפע ממתחים גיאופוליטיים, עליית מחירי הנפט, ציפיות אינפלציה והעלאות ריבית על ידי הפדרליז משטרת ארה"ב. בנוסף, ענקיות טכנולוגיה מגייסות הון רב להשקעות בבינה מלאכותית, מה שיוצר תחרות עם אגרות חוב ממשלתיות. שינויים בהרכב המשקיעים, כמו ירידה בהתחייבויות ארוכות טווח של קרנות פנסיה, מחלישים את הביקוש לאג"ח ארוכות.

השוק האמריקאי מתאפיין במסחר באג"ח בעיקר מחוץ לבורסה, עם מרווחים גבוהים יותר בין מחירי הקנייה והמכירה עבור משקיעים קטנים. עלויות המסחר כוללות עמלות, מרווחים בין קונים למוכרים, וכן דמי ניהול ודמי פיקדון. בישראל, לעומת זאת, המסחר באג"ח קונצרניות מתבצע בבורסה, עם ספר פקודות גלוי, מחירים מתעדכנים ועלויות מסחר נמוכות יותר. רפורמת נזילות במדדי התל-בונד נועדה לשפר את הנזילות בשוק המקומי. דרכים נוספות להשקעה באג"ח זרות כוללות קרנות סל אמריקאיות, המציעות פיזור רחב יותר, וקרנות מחקות ישראליות. קרנות אלו מציעות מגוון אפשרויות, החל מאג"ח קצרות טווח ועד אג"ח ארוכות, וכן אפשרויות לגידור מטבע.

השקעה באג"ח בודדות בארה"ב דורשת סכום כניסה מינימלי של 2,000 דולר, בעוד שבישראל ניתן לרכוש אג"ח בכמה מאות שקלים. עלויות המסחר בארה"ב גבוהות יותר, עם מרווחים של כ-0.47% לעסקאות קטנות. בישראל, עמלת המסחר היא כ-0.08%. בנוסף, יש לקחת בחשבון את מבנה החוב השונה: בארה"ב נפוצות אג"ח בולט (החזר קרן ביום הפדיון) ואג"ח עם אופציית פדיון מוקדם, בעוד שבישראל החזר הקרן מתבצע לרוב בתשלומים. בנוסף, ישנם הבדלים במיסוי: ארה"ב פוטרת תושבי חוץ ממס על ריבית מאג"ח חברות אמריקאיות בתנאי שחתמו על טופס W-8BEN, בעוד שבישראל חל מס של 25% על ריבית ורווח ריאלי בניירות ערך במטבע חוץ.