אותו דבר, רק הפוך: הגרסה של דרעי לתוכנית החומש הערבית

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מבטיח לציבור החרדי תוכנית חומש של עשרות מיליארדי שקלים, אותה הוא מכנה "העתק הדבק" של תוכנית "תקאדום" לפיתוח החברה הערבית. אולם, בניגוד לתוכנית המקורית, המיועדת לפיתוח כלכלי והשתלבות, תוכניתו של דרעי מכוונת לדיכוי כלכלי והתבדלות.

דרעי טוען כי ממשלת השינוי העבירה 53 מיליארד שקלים למגזר הערבי, אך נתונים מצביעים על הוצאה של פחות מ־20 מיליארד שקלים בחמש שנים, כאשר 20 מיליארד שקלים נוספים שהוקצו לכבישים מעולם לא יצאו לפועל. זאת, בעוד שהמגזר הערבי סובל מקיפוח היסטורי, בניגוד למגזר החרדי, שהיה חלק מהשלטון במשך כ־50 שנה.

השוואה בין טיוטת התוכנית החרדית להחלטה 550 לחברה הערבית מעלה כי בעוד שהתוכנית הערבית נועדה לתקן עוולות היסטוריות, לעודד פריון והשתלבות בשוק העבודה, ולהתנות תקציבים ביעדים מדידים, הטיוטה החרדית מעמיקה אוטונומיה סקטוריאלית, מרחיבה תקציבים ללא יעדים, ומקדמת בידול במקום שילוב. לדוגמה, התוכנית החרדית אינה דורשת יעדי בגרות, למרות שאחוז הזכאות בקרב בנים חרדים עומד על 6% בלבד.

התוכנית הערבית מתמקדת בשיפור חינוך, השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית, יצירת מקומות עבודה ונגישות לתחבורה. לעומת זאת, תוכניתו של דרעי מתמקדת בבניית מבני חינוך למוסדות פרטיים, שחלקם אינם מלמדים לימודי ליבה, ומהווה "מתנה" של מיליארדי שקלים לעמותות חרדיות. הממשלה הבאה נדרשת לעצור תופעה זו ולהקצות מבנים רק לחינוך הממלכתי־חרדי.

בנוסף, נטען כי הסיבה העיקרית לאי העברת תקציבים לציבור החרדי בקדנציה הנוכחית היא ניסיון להעבירם ללא תוכנית ליבה, בניגוד לחוק, ולהפנותם למשתמטים. דרעי מפרט את יעדי הכסף ככיתות לימוד, מתנ"סים, גני ילדים ופארקים, בעוד שהתוכנית הערבית מתמקדת בתכנים ופיתוח כלכלי.