עלייה מדאיגה באנטישמיות בבתי ספר בגרמניה: "יהודי" הפך לקללה

דיווח חדש חושף עלייה מדאיגה באנטישמיות במוסדות חינוך בגרמניה, המתבטאת בהשפלות, קריאות לאלימות ודה-לגיטימציה של ישראל. התופעה, שהחריפה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אינה מוגבלת לעיר גלדבק, אלא מהווה בעיה ארצית. לפי נתוני מרכז RIAS לשנת 2025, נרשמו 715 מקרים של אנטישמיות במוסדות חינוך, מתוכם 258 בבתי ספר ו-410 באוניברסיטאות. התקריות כוללות כינוי תלמידים "יהודים" כעלבון, כתובות נאצה בשירותים, והמעטה בחומרת הטבח שביצע חמאס תוך האשמת תלמידים יהודים בתגובת ישראל.

התופעה החדשה כוללת שילוב של סמלים אנטישמיים מסורתיים עם שנאה לישראל, המוסווית כביקורת פוליטית. המאמר מדגיש כי ביקורת לגיטימית על ישראל הופכת לאנטישמית כאשר היא מציגה את המדינה היהודית כמקרה ייחודי שיש לחסלו, משווה אותה לגרמניה הנאצית, או מטילה אחריות על ילדים יהודים בגין החלטות ממשלת ישראל. תלמידים יהודים נאלצים להסביר את מדיניות נתניהו או להתנצל על המלחמה, כאשר שתיקתם נחשבת להסכמה והתנגדותם מוצגת כבעיה.

המאמר קורא למערכת החינוך הגרמנית להתמודד עם התופעה באופן פעיל, במקום לנקוט ב"ניטרליות" שגויה. הוא מדגיש את הצורך בהכשרת מורים בנושא, בחינת מנגנוני דיווח יעילים, וקביעת עמדה ברורה נגד אנטישמיות. למרות קיומם של תוכניות לימוד ומרכזי ייעוץ, המקרים מוכחשים, מסווגים לא נכון או מושתקים. המאמר מציין כי אירועים כמו יום פרויקט על חיי יהודים או ביקור באושוויץ חסרי משמעות אם אינם מלווים בתגובה הולמת לאנטישמיות יומיומית.

הכותב מדגיש כי בתי הספר אינם יכולים למגר את כל השנאה שמגיעה מהמשפחה או מרשתות חברתיות, אך הם קובעים אם היא תיתקל בהתנגדות או תתבסס. כל מקרה אנטישמי חייב להיות מתועד ומטופל כראוי, תוך מתן תמיכה נפשית לתלמידים הנפגעים. יש ליידע הורים, לתעד מקרים חוזרים, ולהפעיל צעדים משמעתיים ברורים. במקרים של איומים או אלימות, יש לערב את המשטרה. המאמר מסכם כי אחריות הטיפול באנטישמיות מוטלת על המבוגרים, ולא על הילדים היהודים, וכי התעלמות מהתופעה בבתי הספר מהווה כישלון של הסיסמה "לעולם לא עוד".