קפריסין: למה האי השכן חצוי כבר יותר מ-50 שנה, ואיך נראים בו החיים היום
קפריסין, אי השכן הקרוב לישראל, מחולקת כבר למעלה מ-50 שנה בין שני חלקים בעלי זהויות שונות. הבירה ניקוסיה חצויה על ידי קו גבול, עם חיילי או"ם ושלטים בשלוש שפות, המשקפים את ההבדלים בין החלק היווני, הדובר יוונית ומשתמש ביורו, לחלק הטורקי, הדובר טורקית ומשתמש בלירה טורקית.
ההיסטוריה של קפריסין עשירה ומורכבת, החל ממתיישבים יוונים לפני 3,000 שנה, דרך שלטונות רומאים, צלבנים, ונציאנים ועות'מאנים. הכיבוש העות'מאני ב-1571 הביא עימו מתיישבים מאנטוליה, שיצרו את הקהילה הקפריסאית-טורקית. תחת השלטון הבריטי, שהחל ב-1878, התגבשו הזהויות הלאומיות המודרניות, עם תנועת ה"אנוסיס" היוונית ששאפה לאיחוד עם יוון, ותנועת ה"טקסים" הטורקית שדרשה חלוקת האי.
לאחר מאבק מזוין נגד הבריטים, קמה ב-1960 רפובליקת קפריסין העצמאית, עם חוקה שניסתה לאזן בין הקהילות. אולם, ב-1963 פרצו מהומות דמים, והקפריסאים הטורקים פרשו מהמוסדות. נקודת המפנה המשמעותית הייתה ב-1974, כאשר הפיכה צבאית שביצע המשמר הלאומי הקפריסאי, בתמיכת החונטה ביוון, הובילה לפלישה טורקית לצפון האי. הפלישה גרמה לחלוקה דה-פקטו, עם עקירה המונית של יוונים מהצפון וטורקים מהדרום.
ב-1983 הכריזו הקפריסאים הטורקים על הקמת "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין", שאינה מוכרת על ידי אף מדינה מלבד טורקיה. לאורך השנים התקיימו ניסיונות רבים לפתרון הסכסוך, שהבולט שבהם היה "תוכנית אנאן" ב-2004, שנדחתה על ידי הקפריסאים היוונים. למרות החלוקה, מאז 2003 ניתן לעבור בין שני חלקי האי במעברים מוסדרים, מה שמאפשר קשרים יומיומיים בין התושבים.
בשנים האחרונות נרשמה תזוזה פוליטית בצפון האי, עם בחירתו של נשיא התומך בפתרון פדרלי. במקביל, קיימת נוכחות ישראלית גוברת באי, הכוללת אלפי משפחות המתגוררות בו דרך קבע, משקיעים בנדל"ן, ומרכזים רפואיים. היחסים בין ישראל לרפובליקת קפריסין הדרומית הדוקים, וכוללים שיתופי פעולה ביטחוניים וכלכליים.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.