מרכזי הקניות בישראל משנים פנים: יותר בילוי, פחות קניות
מרכזי הקניות בישראל עוברים מהפך משמעותי, כשהם מתרחקים מהמודל המסורתי של חנויות בלבד והופכים למרחבי בילוי ופנאי משולבים. הסיבה העיקרית לשינוי היא העלייה בקניות אונליין, המפחיתה את הצורך להגיע פיזית למרכז קניות לצורך רכישת מוצרים. כתוצאה מכך, מרכזי קניות נאלצים למכור לא רק מוצרים, אלא גם חוויות, זמן ונוחות.
נתונים עדכניים מיולי 2026 מצביעים על ירידה של 2.5% במכירות למטר רבוע בממוצע במרכזי קניות, וירידה של 3% במרכזים אזוריים. גם תנועת המבקרים ירדה ב-2.6% בממוצע, ובמרכז הארץ אף ב-2.9%. עם זאת, ישנם מרכזים כמו "שבעת הכוכבים" בהרצליה, שחוו עלייה של כ-13.9% במספר המבקרים.
השינוי בא לידי ביטוי גם בהרכב השוכרים. נתונים משנת 2026 מראים ירידה משמעותית בשיעור חנויות האופנה, מכ-70% בעבר לכ-40-50% כיום. שטחים אלו מפונים לטובת מסעדות, בתי קפה, מתחמי בידור ואטרקציות נוספות. דוגמאות לכך הן מרכז קניות עם 46 עסקי מזון לעומת 170 חנויות, או ה-Ice Mall באילת המשלב קניון עם משטח החלקה על הקרח ומתקני שעשועים.
פרויקטים חדשים אף מתרחקים עוד יותר מהמודל הקלאסי. ב"ארנה" בהרצליה מתוכנן פרויקט של כ-31 אלף מ"ר בשבעה מבנים נפרדים, שיכלול מסעדות, מלונאות, שירותי יאכטות ושטחים פתוחים, בהשקעה של כ-200 מיליון שקל. גם הדיזנגוף סנטר בתל אביב יעבור הרחבה משמעותית שתכלול פארק על הגג, דירות להשכרה ובית מלון בוטיק, תוך שילוב המרכז כחלק מהמרקם העירוני.
השינוי נובע גם מהעדפות הצרכנים הישראלים, שהוציאו כ-55 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי ביולי 2026, גידול של 5.8% לעומת השנה הקודמת. הגידול בהוצאות על נסיעות ובידור בא לידי ביטוי על חשבון קניות מסורתיות. מרכזי קניות קטנים יותר מתמקדים בשירותים אזוריים מהירים, בעוד הגדולים שואפים להפוך ליעדים לבילוי ממושך.
