הרשימה השחורה של האו"ם: צמרת המשק הישראלי בפנים. מי יצאו ממנה?

משרד נציב זכויות האדם של האו"ם פרסם את העדכון השנתי למאגר המידע של חברות הפועלות מעבר לקו הירוק, הכולל כעת 214 חברות. הרשימה הורחבה משמעותית עם הוספתן של 61 חברות חדשות, ביניהן צמרת המערכת הבנקאית והקמעונאית בישראל, לצד ענקיות הייטק ותיירות בינלאומיות. רק חמש חברות הצליחו להוכיח כי הפסיקו את פעילותן באזורים אלו.

המהלך מתרחש בעיתוי רגיש, על רקע סנקציות עצמאיות שמטילות מדינות במערב, ומספק להן תשתית עובדתית להחרפת צעדים כלכליים נגד ישראל. בין החברות הבולטות ברשימה נמנות ענקיות תיירות כמו Airbnb, Booking ו-TripAdvisor, כל המערכת הבנקאית המרכזית (בנק הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט, ירושלים), רשתות קמעונאיות כמו שופרסל ורמי לוי, חברות מזון כמו תנובה, וחברות תקשורת כמו בזק וסלקום. גם חברות תשתיות ותחבורה כמו שיכון ובינוי, נטפים, רכבת ישראל ואגד נכללו.

מבחינה משפטית, למועצת זכויות האדם אין סמכות אכיפה ישירה, אך ההכללה ברשימה עלולה להוביל למשיכת השקעות מגופים מוסדיים וקרנות פנסיה מערביות המחויבות לקריטריוני ESG, וכן לחשש של חברות בינלאומיות מקשרים עסקיים. הדוח נשען על חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק הקובעת כי הנוכחות הישראלית בשטחים אינה חוקית, ומתכתב עם החלטות מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה להחריף צעדים נגד סחר וייבוא מההתנחלויות.

משרד החוץ הישראלי הגיב בחריפות, וכינה את המנגנון "פוליטי מושחת" ו"גוף פגום מיסודו" שנועד לפגוע בישראל. נטען כי הנציב לזכויות אדם, וולקר טורק, הפך ל"נציב החרמות נגד ישראל". ישראל הדגישה את גאוותה בכלכלתה היציבה ואת תרומתה לפלסטינים באיו"ש, והודיעה כי היא פועלת נגד המדיניות האנטי-ישראלית באו"ם.