הרשימה השחורה של האו"ם: צמרת המשק הישראלי בפנים. מי יצאו ממנה?

משרד נציב זכויות האדם של האו"ם פרסם את העדכון השנתי למאגר המידע של חברות הפועלות מעבר לקו הירוק, הכולל כעת 214 חברות. הרשימה הורחבה משמעותית עם הוספתן של 61 חברות חדשות, ביניהן צמרת המערכת הבנקאית והקמעונאית בישראל, לצד ענקיות הייטק ותיירות בינלאומיות. רק חמש חברות הצליחו להוכיח כי הפסיקו את פעילותן באזורים אלו. פרסום הרשימה מתבצע בעיתוי רגיש, על רקע סנקציות עצמאיות שמטילות מדינות מערביות, ומספק להן תשתית עובדתית להחמרת צעדים כלכליים נגד ישראל.

בין החברות הבולטות שנכללו ברשימה ניתן למצוא את ענקיות התיירות Airbnb, Booking ו-TripAdvisor, בשל מתן שירותים התומכים בקיום נופש ותיירות מעבר לקו הירוק. בנוסף, נכללו חברות מרכזיות מהמערכת הבנקאית והפיננסית, כמו בנק הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט ובנק ירושלים, בשל מתן אשראי ומימון לפיתוח עסקים ובנייה. גם מגזרי הקמעונאות, המזון והתקשורת מיוצגים על ידי שופרסל, רמי לוי, תנובה, מאפיית אנג'ל, קפה קפה, בזק, סלקום, פלאפון, הוט ויס. חברות מתחומי התשתיות, האנרגיה והתחבורה כמו שיכון ובינוי, נטפים, רכבת ישראל, קבוצת דלק, דור אלון, ואגד, אלקטרה אפיקים, קווים וסופרבוס, גם הן ברשימה.

מבחינה משפטית, למועצת זכויות האדם של האו"ם אין סמכות אכיפה ישירה. מטרת המאגר היא יצירת שקיפות ציבורית. עם זאת, להכללה ברשימה השחורה יש השלכות עקיפות משמעותיות, במיוחד מול גופים מוסדיים וקרנות פנסיה במערב המחויבים לקריטריוני ESG. הכללה זו עלולה להוביל למשיכת השקעות ואיסור על רכישת מניות, וכן לחשש של חברות בינלאומיות מקשרים עסקיים או חוזים משותפים.

המאגר נוצר ב-2020 ומעודכן תקופתית. פרסום הדוח הנוכחי מתבסס על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024, שקבע כי הנוכחות הישראלית בשטחים אינה חוקית. הדוח מתכתב גם עם החלטות אחרונות של מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה להחמיר צעדים נגד סחר וייבוא סחורות מהתנחלויות. משרד החוץ הישראלי הגדיר את המנגנון כ"פוליטי מושחת" ודחה את הרשימה על הסף, בטענה שהיא נועדה לפגוע בישראל ואינה לגיטימית. ישראל הדגישה את תרומתה הכלכלית לאזור ואת יצירת מקומות העבודה לפלסטינים.