"גם רבנים הם בני אדם ולא חסינים": הרב מנחם פרל מדבר בגלוי על הפציעה הנפשית
הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת ודיין לשעבר ברבנות הצבאית, שיתף בריאיון חושפני את התמודדותו עם פוסט-טראומה בעקבות שירות מילואים במחנה שורה. לאחר ארבעה חודשים שבהם טיפל בחללים ובמשפחות שכולות, פרל חש כיצד הגוף והנפש קרסו עם שובו לשגרה, כשהוא חווה התקפי חרדה, סיוטים ובכי בלתי פוסק.
פרל, שאינו מתאים לדימוי הסטריאוטיפי של אדם הסובל מפוסט-טראומה, בחר לדבר בפתיחות כדי לסייע לאחרים המתמודדים עם הסתרה דומה. הוא מתאר כיצד אירועים שונים, כמו רעשים או ידיעות חדשותיות, הפכו לטריגרים שהובילו ללחץ ולקוצר נשימה. לאחר התמוטטות ראשונה, הוא החל טיפול פסיכולוגי, אך לאחר כשנה וחצי חווה התרסקות נוספת, חריפה יותר, שכללה התקפי חרדה קשים.
הוא שיתף כיצד התקשה לחזור לארץ בשל המתחים והמלחמה, וכיצד ההתמודדות חזרה בצורות שונות גם בחו"ל. פרל הדגיש כי אין סתירה בין אמונה עמוקה לבין נפש פצועה, וכי גם רבנים הם בני אדם שאינם חסינים מפני שבר נפשי. הוא סיפר כי המראות הקשים ממחנה שורה, ובפרט החזקת מח"ט חברון אל"ם דרור וינברג ברגעיו האחרונים, קרעו אותו.
פרל השווה את התמודדותו לזו של אביו, ניצול שואה, וציין את הפערים בשפה ובמעטפת הטיפול הקיימת כיום לעומת דור ניצולי השואה. הוא מתאר את ההשפעה על חיי המשפחה, הזוגיות והיחסים עם הנכדים, ואת הקושי להתרכז בבית הכנסת. באופן מפתיע, הסיוטים המלווים אותו בשנה האחרונה קשורים דווקא לזיכרונות מחברון, שם היה בעבר בעל אחריות ביטחונית.
כעת, פרל מבקש לשבור תפיסות שגויות לגבי פוסט-טראומה, להדגיש את הצורך בהפוגות ועיבוד נפשי תוך כדי אירועים קשים, ולסייע בהתאמת מערכי שיקום לציבור הדתי. הוא שואף להכיר צדדים חדשים בעצמו, כמו ציור ורכיבה על סוסים, ומקווה לצמוח מתוך המצב, גם אם הוא עדיין "לא מעט בבוץ".
