האם ניסיונות פסילת ח"כים ערבים יעודדו הצבעה או יביאו לחרם?

ניתוח של אתר i24NEWS, מאת מייסד חברת הסקרים "דיירקט פולס", צוראל שרון, מעלה כי התגובה של הציבור הערבי לניסיונות לפסול מועמדים ערבים עשויה להיות מורכבת יותר מאשר זעם רגעי. לדברי שרון, התנהגות ההצבעה של הציבור הערבי בשנים האחרונות מראה כי ההשתתפות בבחירות קשורה ל"תחושת יכולת השפעה" ולא רק לתגובה רגשית להחלטות ישראליות.

שרון מציין כי שיעור ההצבעה הערבי הגבוה ביותר בעשור האחרון נרשם בבחירות 2020, אז הגיעה הרשימה המשותפת לשיאה עם 15 מנדטים ושיעור הצבעה של 64%. הוא מפרש זאת כעדות לכך שההשתתפות הגבוהה נבעה מתחושת הציבור הערבי שקולו יכול להיות מכריע, במיוחד על רקע התיקו הפוליטי אז.

לעומת זאת, בבחירות 2021, לאחר פיצול הרשימה המשותפת, ירד שיעור ההצבעה הערבי לכ-44%. שרון רואה בכך הוכחה לחשיבות תחושת היכולת להשפיע פוליטית. ככל שהבוחר הערבי מאמין שקולו יכול לשנות את הרכב הממשלה או את הייצוג בכנסת, כך גדל הסיכוי שיגיע לקלפי.

השאלה כעת אינה רק אם הציבור הערבי ידחה את פסילת המועמדים, אלא אם ירגיש שהבחירות הקרובות מציעות לו מרחב אמיתי להשפעה. עבור תומכי מפלגת בל"ד, ניסיונות הפסילה עשויים להיתפס כמגבילים את האפשרויות הפוליטיות, אך ייתכן שלא יובילו בהכרח להגברת ההצבעה מתוך תחושת מרד. תרחיש אחר הוא שהתסכול הפוליטי יוביל להתרחקות מההליך הבחירותי, במיוחד אם לא תהיה אפשרות ברורה לשינוי.

הניתוח מציג שתי אפשרויות עיקריות: גיוס מחאתי, בו ניסיונות הפסילה יהפכו למניע להצבעה כצעד לגיטימציה וייצוג פוליטי, או "חרם שקט", בו תחושת חוסר האונים וחוסר היכולת להשפיע תוביל לירידה במוטיבציה להצביע. גורם נוסף שישפיע הוא עוצמת התחרות בין המפלגות הגדולות בישראל; אם הבוחר הערבי ירגיש שהתוצאות ידועות מראש או לא יובילו לשינוי ביחס המדינה אליו, הוא עשוי פחות להתאמץ להגיע לקלפי.

ההשלכות של פסילת מועמדים ערבים אינן מוגבלות רק לבל"ד, אלא משפיעות על כלל המפלגות הערביות ויכולתן לגייס מצביעים. אם המנהיגות הערבית תצליח להציג את הבחירות כמאבק על קיום פוליטי, ייתכן שנראה עלייה בהצבעה. אם תגבר תחושת חוסר האונים, צפויה ירידה נוספת בשיעור ההשתתפות, שתשפיע על כוח הייצוג הערבי בכנסת. בסופו של דבר, יכולת המפלגות להפוך תחושת עוול לאנרגיה פוליטית שתאפשר "השפעה" היא שתקבע את ההשלכות.