מי שמתיימר להחליף את נתניהו לא יכול להיות נתניהו בלי נתניהו

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת דנה בפסילת מועמדים ורשימות ערביות, בהן הרשימה המשותפת, רע"ם, ח"כ עופר כסיף ויו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה. הכותב, ינאל ג'בארין, מתאר את הסיטואציה כמקוממת, בה נציגי הרוב הפוליטי מחליטים על זכות הייצוג של הציבור הערבי. הוא מדגיש כי הציבור הערבי הוא אזרחי המקום, בעל קול וזהות, וכי הרשימה המשותפת מציגה עמדות ברורות של שלום, סיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, שוויון אזרחי ודמוקרטיה.

ג'בארין טוען כי איתמר בן גביר והליכוד מבקשים להפוך את הפוליטיקה הערבית ממרכיב לגיטימי במשחק הדמוקרטי לבעיה שיש "לטפל" בה, וכי השיטה של דה-לגיטימציה חוזרת על עצמה. הוא מציין כי גם חברי אופוזיציה, כמו גדי איזנקוט, יאיר גולן ונעמה לזימי, תמכו בבקשות לפסילה, ובכך אימצו את הנחת היסוד של הימין שהייצוג הפוליטי הערבי חשוד מטבעו.

הכותב קורא להבחין בין אלטרנטיבה אמיתית לשלטון נתניהו לבין אימוץ הנחות היסוד של הימין. הוא מדגיש כי המאבק יעבור לבית המשפט העליון, ומצפה שהשופטים יגנו על זכות הבחירה של הציבור הערבי. גם אם הפסילות יבוטלו, האירוע צריך להישאר בזיכרון הפוליטי כבעיה מהותית של דרישה מתמדת להוכיח את הלגיטימיות של הייצוג הערבי.

ג'בארין מסכם כי הציבור הערבי אינו זקוק לאישור לזהותו או לעמדותיו, וכי הקול שלו אינו על תנאי. הוא קורא לבנות דמוקרטיה שוויונית וצודקת, שבה הכיבוש מסתיים והאזרחים הערבים זוכים לשוויון מלא. הוא קובע כי האלטרנטיבה לנתניהו אינה יכולה להיות "נתניהו בלי נתניהו", אלא מחנה דמוקרטי אמיתי שבו האזרחים הערבים משתלבים באופן מלא.