ישראל זקוקה להנהגה חכמה שתציל אותה

מאמר דעה מאת ד"ר סאלח נג'ידאת טוען כי ישראל ניצבת בפני צומת דרכים קריטי, ועליה לבחור בין דרך החוכמה והאחריות לבין המשך ההסלמה, הקיטוב והבידוד. הכותב מעלה ספקות לגבי יכולתה של הנהגה המבוססת על הסתה וקיצוניות להוביל מדינה המתמודדת עם משברים רבים, ומצביע על דמויות כמו איתמר בן גביר, בעל עבר פלילי הכולל הרשעה בהסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור, כדוגמה לבעייתיות זו. נג'ידאת מבקר את התרבות הפוליטית המקדמת פילוג ושסע בחברה, ומדגיש את הפגיעה בתדמיתה הבינלאומית של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בעזיבת משלחות את נאומו של בנימין נתניהו בעצרת האו"ם. הוא מציין כי גם אישים כמו אהוד אולמרט ובוגי יעלון גינו את פעולות צה"ל בעזה והגדה המערבית.

המאמר מדגיש כי מדינה חכמה בוחנת את מדיניותה כשהיא מתמודדת עם בידוד גובר, ולא רק מטילה את האשמה על אחרים. הכותב טוען כי מלחמות לבדן אינן מייצרות ביטחון, וכי כוח צבאי אינו מספיק להשגת שלום. ישראל זקוקה להנהגה מדינית שתדע מתי לסיים מלחמה, מתי לפתוח בדיאלוג ומתי להגיע להסדר מדיני שיבטיח ביטחון וכבוד לשני העמים. בנוסף לסכנות חיצוניות, נג'ידאת מתריע מפני סכנות פנימיות, כולל הסלמת המתח בין יהודים לערבים והסתה מצד פוליטיקאים ואנשי ציבור.

נג'ידאת קורא להחיל את החוק באופן שוויוני על כולם, ללא קשר למוצא, ומדגיש את חשיבות זכותו של כל אזרח להשתתפות פוליטית. הוא טוען כי דמוקרטיה אמיתית מכבדת את קולות אזרחיה. לטענתו, ביטחון אמיתי כולל חברה מגובשת, כלכלה חזקה, שוויון בפני החוק, מאבק בפשיעה, הזדמנויות תעסוקה, יחס של כבוד בין יהודים לערבים ויחסים יציבים עם מדינות השכנות. הוא קורא לטפל בנושאי אלימות, פשיעה, אבטלה, דיור ופערים בין אזורים יהודיים וערביים.

הכותב קורא להנהגה חדשה שתבין שהחברה גדולה מהמפלגה, והמדינה גדולה מהממשלה, ושעתיד הילדים חשוב יותר מרווחים פוליטיים מיידיים. הוא שואף להנהגה שתחפש שלום במקום אויבים חדשים, ותאמין ששלום אינו חולשה ודיאלוג אינו כניעה. נג'ידאת קורא להנהגה שתבנה מחדש את האמון בחברה, תילחם בגזענות ובהסתה, ותפעל לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות פתרון מדיני צודק, תוך פתיחת דף חדש עם מדינות השכנות. הוא מסכם כי עתיד אינו נבנה על ידי קיצוניות, אלא על ידי תבונה, צדק, שוויון, חוכמה ושלום.