"כמו חקר החלל": אוצרות הים העמוק - הפלא שאנחנו לא מכירים מול חופי ישראל
מול חופי ישראל, במרחק של עשרות קילומטרים ובעומק של מאות ואף אלפי מטרים, מתגלה עולם תת-ימי עשיר ומגוון, שעד לאחרונה היה כמעט בלתי מוכר. אזור זה, המכונה 'גלישת פלמחים' או 'הפרעת פלמחים', משתרע על פני שטח עצום של כ-750 קמ"ר, ומתאפיין בנופים גאולוגיים ייחודיים, אלמוגי עומק עתיקים, נביעות מתאן המזינות מערכות אקולוגיות שלמות, ואף 'תינוקיית כרישים' שבה מטילות נקבות את ביציהן. מחקרים שנערכו בעשור האחרון, תוך שימוש ברובוטים תת-ימיים מתקדמים, חשפו את עושר החיים הייחודי במקום, שחלק מהאלמוגים בו בני מאות ואף אלפי שנים.
התגליות הללו, המושוות לעיתים לחקר החלל בשל הלא-נודע והאקזוטיות שלהן, מתרחשות בסמוך למטרופולין של תל אביב, אך נסתרות מעין אדם. הסיבה לעושר הייחודי נעוצה בגיאולוגיה של האזור, שנוצרה לפני כחמישה מיליון שנה בעקבות ירידת מפלס הים התיכון והצטברות מלח, ולאחר מכן תנועת משקעים שיצרה מצוקים וסדקים. נביעות מתאן הפועמות מקרקעית הים משמשות כמקור אנרגיה לחיידקים, וסביבן מתפתחים בתי גידול מורכבים הכוללים תולעי צינור, צדפות, סרטנים ודגים.
בנוסף ל'גלישת פלמחים', מחקרים חשפו אתרים נוספים בעלי פוטנציאל אקולוגי משמעותי, כגון 'גלישת דור', 'המניפה הדרומית' (המוכרת גם כ'מקבץ E' לחיפושי גז), 'ים פולג', 'רכס השביטים' וקניון אכזיב. אתרים אלו, אף שאינם מגיעים לעושר של פלמחים, מציגים מגוון ביולוגי ייחודי ומהווים מוקדי עניין מדעי.
עם זאת, חשיפת אוצרות הים העמוק מעלה גם חששות כבדים. חיפושי גז ונפט באזורים אלו עלולים לפגוע באופן בלתי הפיך במערכות האקולוגיות העדינות והאיטיות להתאוששות. מקרה לדוגמה הוא הניסיון לקדוח גז ב'גלישת פלמחים' בשנת 2019, אשר נבלם לבסוף באמצעות עתירה לבג"ץ שהובילה להכרזה על שטח מוגן. החוקרים מדגישים את הצורך הדחוף בהגנה על אתרים אלו, שחלקם עדיין אינם מוכרים דיים ואינם מוגנים, לפני שיהיה מאוחר מדי.
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.