הקרע בגוש השינוי מחריף: המהלך של איזנקוט שעורר את בנט וליברמן

הניסיונות לתאם בין מפלגות גוש השינוי נתקלים בקשיים, ומתגלות מחלוקות עמוקות בין ראשי המפלגות, בעיקר בנוגע לשותפים עתידיים לממשלה ולזהות המפלגה שתוביל את הגוש לאחר הבחירות. כך עולה מטורו של עמית סגל ב"היום".

אחד המוקדים המרכזיים למחלוקת הוא היחס למפלגת רע"ם. בעוד יאיר גולן תומך באפשרות של ממשלה הנשענת על רע"ם, בני גנץ (המוצג כאיזנקוט בטקסט המקורי, אך הכוונה היא ככל הנראה לבני גנץ בהקשר של גוש השינוי) מעדיף הימנעות של המפלגה הערבית בהצבעות. אביגדור ליברמן, לעומת זאת, דוגל בפסילת רע"ם מהתמודדות בבחירות וקרא לבני גנץ להבהיר את זהות השותפים העתידיים.

במקביל, בני גנץ מקדם מסר לפיו המאבק על המפלגה הגדולה בגוש עשוי להשפיע על הרכבת הממשלה. קמפיין שלו נשען על סקר פנימי המצביע על אפשרות של 37 מנדטים למפלגתו בתרחיש של תחרות צמודה מול הליכוד, תרחיש שבו מפלגותיהם של בנט וליברמן נחלשות. מהלך זה נתקל בהסתייגות מצד בנט וליברמן, שאינם סבורים שסקר בודד צריך להוביל למהלך פוליטי משמעותי.

בנוסף, קיימת מחלוקת סביב שאלת ההנהגה בגוש. בני גנץ טוען כי מפלגתו היא הגדולה ולכן הוא המועמד הטבעי להובלה, בעוד בנט וליברמן אינם מתחייבים לקבל טענה זו. המחלוקת נוגעת גם לאופן שבו כל מפלגה רואה את הדרך להרכבת הממשלה, כאשר בני גנץ שואף להוביל את הגוש, בעוד בנט וליברמן אינם מוותרים על האפשרות שההנהגה תיקבע לאחר הבחירות. המחלוקת סביב רע"ם מוסיפה נדבך נוסף למורכבות היחסים בין המפלגות.