מה כבר יכול להיות בעגבניה, אבקת מרק וקו אדום...
המאמר דן בתופעה של שחיקת ערכים והתפשרות הדרגתית על עקרונות, המכונה "הקו האדום". הכותב, המתאר עצמו כיהודי פשוט, מסביר כיצד היצר הרע פועל באופן הדרגתי, "היום כך ולמחר כך", עד שדברים שבעבר נחשבו בלתי מתקבלים על הדעת הופכים לחלק מהשגרה. הוא מביא דוגמאות מחייו ומשיחות עם מכרים, בהן נבחנת השאלה "מה כבר יכול להיות" כאשר מתמודדים עם מצבים שונים.
בשיחה עם ידידו, בכיר בתפקיד ופילנתרופ, עלתה דילמה בנוגע להשתלבות בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. הכניסה למסגרות אלו נעשית מתוך כוונות טובות, אך לא כולם יוצאים כפי שנכנסו. השינוי אינו דרמטי, אלא מחלחל בהדרגה, כפי שהודגם במקרה של יציאה מקפיטריה באוניברסיטה בשל תעודת כשרות שאינה הולמת, והמחשבה שלאחר מכן "מה כבר יש בסלט מלפפון עגבנייה וגמבה?".
דוגמה נוספת מובאת ממסעדה חלבית בבת ים, הנושאת תעודת כשרות שאינה מהדרין. אדם אוכל רביולי, מתוך הנחה שהמרכיבים כשרים. אולם, שפים עלולים להוסיף לתבשילים אבקת מרק בשרית, מה שהופך מאכל חלבי לכשרות בעייתית. הלקוח אינו מודע לכך, שכן הוא רואה רק את המנה המוגשת, ולא את המתרחש במטבח.
הכותב מדגיש כי השגחת כשרות אחראית נועדה לוודא את המתרחש מאחורי הקלעים, ולא רק להעניק תעודה. הוא מתאר מקרה ברמת גן, בו נכנס לרכוש כריך במקום עם תעודת כשרות שאינה מהדרין. כששאל על הפרדה בין בשר לחלב, נענה שהכול מיוצר בנפרד. אולם, אז ראה לקוחה מבקשת לתבל סלט עם חזה עוף בגבינה בולגרית, והבין עד כמה הביטוי "מה כבר יכול להיות" הוא מציאות יומיומית. המאמר מסתיים כקריאת השכמה מפני הידרדרות הדרגתית זו.
