בארה"ב זה תוסף, בישראל - במרשם: מה באמת ידוע על מלטונין?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת PAIN בחן את השפעת המלטונין על כאב כרוני במערכת השריר והשלד, ומצא כי הוא אמנם משפר את איכות השינה בקרב חולים אלו, אך ההקלה בכאב עצמו נמוכה מהסף הקליני המוגדר כמשמעותי. המחקר, שכלל 2,028 מבוגרים ב-23 ניסויים מבוקרים, הראה הפחתה ממוצעת של כ-9 נקודות בכאב בסולם של 0 עד 100, ושיפור של כ-11 נקודות באיכות השינה. פרופ' מוטי חיימי, רופא ילדים ומומחה במאוחדת, מסביר כי הממצאים מעניינים אך עדיין מוקדם לראות במלטונין משכך כאבים מוכח.

מלטונין הוא הורמון המופרש באופן טבעי מהמוח בתגובה לחשכה, ותפקידו העיקרי הוא לווסת את השעון הביולוגי. הוא אינו תרופת שינה מדכאת מערכת עצבים, אלא מסייע לאותת לגוף שהלילה מתחיל. נטילתו בשעה לא מתאימה עלולה לשבש את השעון הביולוגי. הראיות הטובות ביותר ליעילותו הן בהפרעות בשעון הביולוגי כמו ג'ט לג ותסמונת פאזת שינה דחויה, וכן בטיפול בנדודי שינה אצל ילדים על הרצף האוטיסטי. אצל מבוגרים מעל גיל 55 הסובלים מנדודי שינה ראשוניים, הוא עשוי לקצר את זמן ההירדמות בכעשר דקות, אך אינו מומלץ כטיפול ראשון.

בישראל, מלטונין מוגדר כתרופת מרשם, והתכשיר המאושר (סירקדין) מיועד לטיפול קצר מועד בנדודי שינה ראשוניים אצל בני 55 ומעלה. שימוש בכאב אינו כלול בהתוויה המאושרת. פרופ' חיימי מדגיש כי 'יותר אינו בהכרח טוב יותר', ומינונים גבוהים עלולים להגביר ישנוניות בבוקר מבלי לשפר את השינה. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאבי ראש, סחרחורת ובחילה, אך הן לרוב קלות וחולפות. יש להיזהר משילובים עם תרופות מסוימות, כמו פלובוקסמין, וכן מקפאין ועישון שמשפיעים על זמינות ההורמון.

השימוש במלטונין אינו ממכר ואינו גורם לסבילות, אך המידע על שימוש ממושך מוגבל. בישראל הוא מיועד לטיפול קצר טווח בלבד בשל מחסור בנתונים על השפעות ארוכות טווח. יש להיזהר מתוספי מלטונין מיובאים אישית, שאינם מפוקחים ועלולים להכיל מינונים שונים מהמצוין על האריזה. המחקר על כאב מדגיש את הקשר הדו-כיווני בין כאב לשינה, וממליץ להתייחס לאיכות השינה כחלק אינטגרלי מהטיפול בכאב, ולא להשתמש במלטונין ללא ייעוץ רפואי.