לא מהמרות על הרבה, אבל מכורות לריגוש: נשות הגיל השלישי שגילו את הפוקר

קבוצה של שש נשים, ברובן מעל גיל 50, נפגשות באופן קבוע למשחקי פוקר, לעיתים קרובות ארבע פעמים בשבוע. הן מתארות את המשחק כחלק בלתי נפרד מחייהן, המספק ריגוש, חברות וגירוי אינטלקטואלי. המשחקים מתקיימים בדירותיהן, לרוב בשעות הערב, והן מדגישות כי אינן משחקות בכסף אמיתי, אלא בסכומים סמליים בלבד, כדי להימנע מתדמית שלילית של הימורים.

התופעה של נשים, ובפרט נשים מבוגרות, המאמצות את הפוקר הולכת וגוברת. בעוד שבעבר הפוקר נחשב למשחק גברי בעיקרו, כיום יותר נשים משתתפות בו, בין אם בבתים פרטיים או במועדונים. ניב סופר, מייסדת בית ספר למשחקי חשיבה לנשים, מציינת כי כ-1,800 נשים למדו אצלה פוקר ושחמט, רובן מעל גיל 50, והמשחק מסייע להן לשמור על חדות מחשבה, לפתח חשיבה אסטרטגית ולקבל החלטות בתנאי אי-ודאות.

המשתתפות מדגישות את ההיבט החברתי של המשחק, שיוצר קשרים עמוקים ומוביל לחברויות אמת. הן מתארות את הפוקר כראי לחיים, המלמד על קבלת החלטות, קריאת מצבים וניהול סיכונים. למרות התדמית הבעייתית של הפוקר, הנשים מעדיפות לשמור על עילום שם מול בני משפחה וחברים, אך מקוות שבעתיד התדמית תשתנה.

בנוסף לפוקר, גם משחק הברידג' זוכה לפופולריות בקרב נשים מבוגרות, כמשחק המשלב זיכרון, אסטרטגיה ושיתוף פעולה. ענת ולדמן-לשמן, המשחקת ברידג' מזה עשור, מתארת את המשחק כאתגר קוגניטיבי וחברתי, המאפשר לה לשמור על חדות המחשבה. היא גם נתקלה באנטישמיות בעת ששיחקה ברידג' אונליין מול שחקנים מחו"ל.