עם קבלת ה'דרקון': לא במקרה ישראל קונה צוללות גרמניות ולא אמריקניות
חיל הים הישראלי קלט השבוע את הצוללת השישית והאחרונה בסדרה, "דרקון", שנבנתה בגרמניה. קליטת הצוללת מסמלת את השלמת הכוח הנדרש, לפי גורמים בחיל הים, לעמידה במשימות השייטת.
לפי ניתוח צבאי טהור, שש צוללות הן המספר המינימלי הנדרש לתפקוד שוטף של חיל הים, תוך התחשבות בזירות הלחימה המשתנות ובכוחן של מדינות שכנות, כמו טורקיה המחזיקה ב-14 צוללות. הצוללות הגרמניות עדיפות על פני אמריקניות, שכן אלו האחרונות מונעות גרעינית ואינן מתאימות לדרישות ישראל, בעוד הגרמנים משקיעים מאמץ רב בהתאמת הצוללות לצרכי חיל הים.
הצוללת "דרקון" היא מדגם דולפין AIP, בדומה לשתי צוללות קודמות שהגיעו ב-2014-2015, אך כוללת שדרוגים נוספים. שלוש הצוללות הראשונות, מדגם דולפין 1-3, הגיעו לישראל בשנות ה-2000 ונבנו גם הן בגרמניה, אך הן משרתות כבר כמעט 30 שנה. צפוי כי שלוש צוללות חדשות מדגם "דקר", גדולות יותר, יגיעו בין 2031 ל-2034 ויחליפו את הצוללות הוותיקות.
הכתבה מתייחסת גם לפרשת תיק 3000, שחקרה חשד להטיית מכרזים ברכש צוללות וספינות מסער מגרמניה, ונסגרה ללא הגשת כתבי אישום. הטענה כי ישראל אינה זקוקה לכל כך הרבה צוללות נדחית על ידי גורמים בחיל הים.
בנוסף, הכתבה סוקרת את השינוי שחל בשילוב חיילים דתיים בשייטת הצוללות. לפני 26 שנים, התקשה הרב רפי פרץ, אז ראש מכינה קדם צבאית, לראות את תלמידו מתגייס לצוללות בשל קשיים הלכתיים. כיום, למעלה מ-20% משייטת הצוללות הם חיילים דתיים, המטבחים כשרים ואף קיימים ארונות קודש בחלק מהצוללות. עם זאת, נשים אינן משרתות בצוללות בשל הצפיפות והצורך בהפרדה מינימלית.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
