התבטאויות בוטות של עורך דין בכיר בעליון עלו ללקוח עשרות אלפי שקלים

בית המשפט העליון הטיל על אליה כהנא ושתי חברות שבבעלותו הוצאות בסך 75,000 שקל, בשל התבטאויות בוטות של עורך הדין גלעד וקסלמן, מנהל מחלקת הליטיגציה במשרד הרצוג, נגד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי.

כהנא מכר בשנת 2014 את פעילות חברת איזנברג, העוסקת במיקרוסקופים אלקטרוניים, לחברת פיליפס. המכירה כללה תשלום של 3.3 מיליון דולר עבור הפעילות, ותשלום נוסף של 2.2 מיליון דולר עבור התחייבותו שלא להתחרות בחברה במשך שלוש שנים. כהנא טען שהתשלום השני הוא הכנסה הונית החייבת במס של 25%, בעוד פקיד השומה סיווג אותו כהכנסה פירותית החייבת במס שולי של 50%. השופטת סרוסי דחתה את ערעורו של כהנא וקבעה כי התשלום תמורת אי-התחרות הוא הכנסה פירותית.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, טען וקסלמן כי אין פגם בלשון הערעור, וכי הוא הציג נתון סטטיסטי. השופטים יחיאל כשר ויעל וילנר מתחו ביקורת חריפה על סגנון הטיעון, ותיארו אותו כ"מביש" ו"משתלח". וקסלמן התנצל, אך השופטת וילנר ציינה כי ההתנצלות צריכה להיות בפני בית המשפט המחוזי.

המדינה ביקשה לדחות את הערעור על הסף בשל הלשון הבוטה. השופט כשר, בפסק דינו, ציין כי סגנון טיעון שכזה שמור לרוב לבעלי דין המייצגים את עצמם, ולא לעורכי דין. הוא הדגיש כי לא ניתן להשלים עם צורת טיעון המבזה את בית המשפט ופוגעת בהליך המשפטי. למרות זאת, ובשל התנצלותו של וקסלמן, החליט בית המשפט שלא למחוק את הערעור על הסף, אך התחשב בכך בפסיקת ההוצאות.

השופט כשר דחה את הערעור וקבע כי התשלום תמורת אי-התחרות מהווה הכנסה פירותית, שכן הוא מגביל רק את "הפירות" (היכולת להתפרנס בתחום מסוים) ולא את "העץ" (היכולת הכללית להתפרנס מידיעותיו וניסיונו). השופטים וילנר ונעם סולברג הסכימו עם פסיקתו של כשר.