אחרי שכמעט נעלם: האלגוריתם החזיר לקדמת הבמה את האלבום כמוצר שלם ועמוק יותר
בעידן הסטרימינג, הסינגל הפך למוצר המרכזי, ולעיתים קרובות אמנים השקיעו פחות באלבומים שלמים. אולם, לאחרונה נרשמת מגמה של חזרה לאלבום כיצירה שלמה, בין אם כאלבום פיזי או דיגיטלי, המשמש ככלי לבניית קריירה והעמקת הקשר עם הקהל. אמנים בינלאומיים כמו טיילור סוויפט, בילי אייליש ואוליביה רודריגו, וכן אמנים ישראלים כמו פאר טסי, מוכיחים שהקהל עדיין מעוניין בסיפורים ארוכים ומורכבים.
בעבר, אלבום היה מוצר הכולל לא רק מוזיקה אלא גם חוברות, מילים ותמונות, והשקתו הייתה מתוכננת סביב חגים. עידן הסטרימינג הביא עמו את הדומיננטיות של הסינגל, שהפך למוצר המרכזי, ולעיתים קרובות אמנים השקיעו פחות באלבומים שלמים. ההשקעה בסינגלים ובקליפים יקרים, כמו זה של נטע ברזילי, הפכה למרכיב מרכזי באסטרטגיה השיווקית, אך גם לסיכון כלכלי משמעותי.
האלגוריתמים של פלטפורמות הסטרימינג, כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק, מעדיפים זרם קבוע של תוכן חדש, מה שהופך אלבומים, או אפילו EP, לכלי יעיל להזנת האלגוריתם ולפיזור סיכונים. אמנים כמו סטטיק, שהוציא אלבום סולו לאחר פירוק הצמד, משתמשים באלבום כהצהרה אמנותית וכדרך להציג צדדים נוספים באישיותם כאמנים. מנהלת האמנים מיטל שבח מסבירה כי האלבום מאפשר לאמנים, במיוחד ליוצרים, לבטא את עצמם באופן עמוק יותר, מעבר ללהיטים קליטים.
המוזיקאי עילי בוטנר מדגיש את החשיבות האמנותית של האלבום כיצירה שלמה עם התחלה, אמצע וסוף, ומביע רצון לחזור ליצירת אלבומים בעלי הצדקה אמנותית. הוא מציין דוגמאות של אמנים צעירים כמו ליהי טולדנו ונועם קליינשטיין, שגדלו בבתים מוזיקליים וממשיכים את מסורת יצירת האלבומים. גם שירה זלוף, שהוציאה אלבום על תקליט ויניל וערכה אירוע השקה, מדגימה את החיבור המחודש עם הקהל דרך המוצר השלם.
החזרה של האלבום וה-EP נתפסת כהתפתחות טבעית המותאמת לכלכלת הסטרימינג, המאפשרת לאמנים לבנות קריירה ארוכת טווח תוך שמירה על עומק אמנותי, בעוד שהסינגל מוכר את הרגע, האלבום מוכר את האמן.
