עתירה לבג"ץ: לבטל את צווי החירום המאפשרים צפיפות קיצונית בבתי הסוהר

עמותת "עדאלה" (הכוונה ל"עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט בישראל", אך הטקסט המקורי מציין "جمعية حقوق المواطن", ולכן נשתמש בשם זה) הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את צווי החירום המאפשרים צפיפות קיצונית בבתי הסוהר, הכוללת החזקת אסירים בתנאים המנוגדים לחוק ולהחלטות בית המשפט העליון, ואף שינה על מזרנים במקום מיטות.

לטענת העמותה, כ-60% מהכלואים בישראל, כ-13,653 איש, מוחזקים בשטח של פחות מ-3 מטרים רבועים לאדם, שטח שבית המשפט העליון קבע בעבר כי אינו הולם חיים אנושיים. נתון זה כולל כ-90% מהאסירים הביטחוניים, כ-8,422 איש. העמותה דורשת לבטל את "הכרזת מצב החירום בבתי הסוהר", שהוכרזה בתחילת המלחמה והפכה להסדר קבוע המאפשר לרשויות לעקוף את התקנות המשפטיות בנוגע לתנאי החזקה.

העמותה מדגישה כי בעיית צפיפות בתי הסוהר אינה חדשה וקיימת עוד לפני המלחמה. כבר בשנת 2017, בית המשפט העליון פסק כי הזכות למרחב מחיה הולם בבית הסוהר היא חלק מהזכות לכבוד האדם, וחייב את המדינה לספק מינימום של 4.5 מטרים רבועים לאסיר. למרות זאת, גם לפני המלחמה, אסירים רבים הוחזקו בתנאים פחותים מהמינימום שנקבע, וחלקם אף ללא מיטות. המלחמה החריפה את הבעיה, אך המדינה בחרה להאריך את צווי החירום במקום לטפל בשורש הבעיה.

על פי נתונים מה-31.8.2026, כ-19% מסך הכלואים ישנים על מזרנים במקום מיטות. הצפיפות הקיצונית מאלצת אסירים רבים לשהות רוב שעות היום בתאים, לעיתים אף בתוך מיטותיהם, בשל חוסר מקום ותנועה. תנאים אלו גורמים לנזקים בריאותיים ונפשיים, מגבירים מתח בבתי הסוהר ומעלים את הסיכון להתפשטות מחלות, במיוחד בקרב אסירים ביטחוניים המוחזקים לעיתים 23 שעות ביממה בתאים.

העמותה טוענת כי המשבר בבתי הסוהר אינו תוצאה בלתי נמנעת של המצב הביטחוני, אלא של מדיניות מעצר והוצאה לפועל של המדינה. במקום לנקוט צעדים להפחתת מספר הכלואים ושימוש בחלופות מעצר, המדינה ממשיכה להסתמך על פתרונות כמו הרחבת מתקני כליאה, שאינם מספקים מענה אמיתי ומהיר לצפיפות הקיימת. עורכות הדין מטעם העמותה, ניצן אילני ואלזה בוניה, הדגישו כי יש לבטל את צווי החירום ולפעול באופן מיידי להפחתת הצפיפות ולשיפור תנאי ההחזקה.