ישראל חסמה עסקה חשאית: התפוצצה מכירת טילי S-400 לאמירויות
ישראל פעלה באופן דיפלומטי חסוי כדי לסכל עסקה למכירת מערכות הגנה אווירית S-400 רוסיות מטורקיה לאיחוד האמירויות. המהלך הישראלי נועד למנוע מטורקיה, שרכשה את המערכות הרוסיות ב-2019 תמורת 2.5 מיליארד דולר, להסיר את הסנקציות האמריקאיות עליה ולחזור לתוכנית מטוסי החמקן F-35. וושינגטון הטילה סנקציות על טורקיה בעקבות רכישת ה-S-400, שכללו הקפאת נכסים וביטול רישיונות יצוא, מה שהותיר את המערכות הרוסיות חסרות תועלת.
על פי דיווחים, קיץ 2026 היה אמור להיות חלון ההזדמנויות להסרת הסנקציות, בתנאי שטורקיה תפנה את המערכות הרוסיות. מאחורי הקלעים, התגבש מתווה להעברת הסוללות לאיחוד האמירויות, אך רוסיה, דרך דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב, אישרה כי מדובר בנושא רגיש וכי יש לה וטו על כל העברה של חומרה צבאית רוסית.
ישראל, מצידה, הפעילה לחץ ישיר על הנהגת איחוד האמירויות כדי שתטרפד את העסקה. בירושלים ראו ברכישת מטוסי F-35 על ידי טורקיה איום ישיר על העליונות האווירית של חיל האוויר. כתוצאה מהלחץ הישראלי, איחוד האמירויות עצרה את המהלך והעסקה נתקעה.
במקביל, הסנקציות האמריקאיות, שנועדו לפגוע בתעשייה הצבאית הטורקית, הובילו דווקא לעלייה בייצור המקומי ובפיתוח עצמאי. למרות פגיעה בפרויקטים מסוימים, היצוא הביטחוני הטורקי זינק משמעותית, וחברות כמו בייקאר הפכו למעצמות בתחום הרחפנים.
המאבק סביב ה-S-400 ומטוסי ה-F-35 משפיע על כלל השחקנים האזוריים. ישראל שומרת על עליונותה האווירית, איחוד האמירויות נתון בלחצים בין צרכים ביטחוניים ליחסים עם ארה"ב וירושלים, ורוסיה מרוויחה מהמשך העניין בחומרה שלה. נכון לספטמבר 2026, המצב עדיין לא סגור, וטורקיה בוחנת פתרונות חלופיים, אך הקונגרס האמריקאי עומד בסירובו לאפשר חזרה מהירה לתוכנית ה-F-35.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
