אחריות הורית אינה תחליף לרגולציה בהגנה על הילדים מנזקי המסכים

משרד הבריאות פרסם בספטמבר 2026 המלצות להורים בנוגע לשימוש במסכים על ידי ילדיהם, זאת על רקע נתונים המצביעים על שימוש מופרז של ילדים בישראל, שהגיעו לשיא מאז תקופת הקורונה והמלחמות. לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2025, כ-16.3% מהילדים ובני הנוער בישראל מוגדרים כמכורים למסכים, כאשר שליש מהתלמידים בחטיבות הביניים והתיכונים מבלים לפחות שש שעות ביום מול המסך מחוץ לשעות הלימודים. ההמלצות כוללות הימנעות ממסכים עד גיל שנתיים, הגבלה לשעה ביום עם צפייה משותפת לגילאי 2-5, שעתיים בפיקוח לגילאי יסודי, ושלוש שעות לבני 10-12. בנוסף, מומלץ לקבוע כללים משפחתיים להגבלת צפייה בארוחות ובסמוך לשינה, ולפתח פעילויות חלופיות כמו ספורט וקריאה. ההורים אף נדרשים להוות מודל אישי ולהימנע משימוש אינסופי בטלפונים.

עם זאת, המאמר מדגיש כי המלצות אלו אינן מספקות, וכי האחריות אינה יכולה להיות מוטלת רק על ההורים. נטען כי רגולציה אפקטיבית ואכיפה מצד המדינה, המכוונת כלפי הרשתות החברתיות עצמן, נדרשת בדחיפות. מחקרים עולמיים ופסיקה אמריקאית במקרה של מטא (פייסבוק, אינסטגרם) באוגוסט 2026, שקבעה כי החברה אחראית לפעילות מתוכננת לגרימת התמכרויות וקנסה אותה ב-576 מיליון דולר, מדגישים את הנזקים הפוטנציאליים של שימוש בלתי מבוקר ברשתות, הכוללים פגיעה בבריאות הנפש, בעיות שינה, החמרת הפרעות אכילה, תחושת בדידות גוברת, בריונות, והחמרה בהפרעות קשב וריכוז.

האיחוד האירופי צועד בדרך דומה, עם הצעות לחקיקה שתאסור שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 13, ותגביל את השימוש לבני 13-18 באופן מבוקר. כמו כן, נבחנות הגבלות על פרסום מותאם אישית לקטינים, איסור העלאת תכנים מיניים, ואיסור הפעלת קטינים כמשפיעני רשת. נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי האחריות מוטלת על הפלטפורמות הדיגיטליות לדאוג לרשת בטוחה, ולא על הילדים או הוריהם.